מאת גילה ליבנת, מנכ"לית מעבדות שירות מקבוצת פל
כ- 15 אחוז מבני 20 ומעלה במדינת ישראל הם בעלי מוגבלות כזו או אחרת. חלקם נולדו עם המוגבלות, וחלקם היו צריכים להתרגל אליה במהלך חייהם, דבר הדורש לעיתים התאקלמות לא פשוטה, היכרות והתמודדות חדשה עם הגוף שלהם.
לצד מצבם הבריאותי המורכב, כאשר הנכות נראית לעין בדרך כלל היא מלווה גם בסטיגמות רבות מצד הציבור הרחב, ובמידה והנכות אינה נראית לעין כמו דלקת פרקים למשל, הם חווים זלזול וחוסר הבנה למצוקתם על בסיס יומיומי, לעתים, אפילו מקרב בני המשפחה והחברים הקרובים. בשני המקרים, הם נאלצים להילחם בסטיגמות לאורך כל חייהם וכן חווים פגיעה בזכויותיהם וקיפוח במגוון תחומים, כשהבולט בהם הוא עולם העבודה.
איך שלא נבחן את המצב, ההתמודדות אינה פשוטה ומלווה באפליה שבסיסה נובעת בדרך כלל מבורות או מחוסר התעניינות, שכן קיימים סוגים ומצבים שונים של מוגבלויות. כתוצאה מכך, פעמים רבות נאלצים בעלי המוגבלויות להידחק לשולי החברה הישראלית, וההשתלבות עבורם בכל תחומי החיים, קשה ומאתגרת בלשון המעטה. שלא כמו רוב האוכלוסייה, העובדה כי אין מספר גדול של בתי עסק שמעוניינים להעסיקם מונעת מהם להתפתח, להתפרנס, לחיות בכבוד, ולא פחות חמור מכך, מונעת מהם מלהרגיש שווים ולהאמין בעצמם.
בישראל נעשו ניסיונות כאלה ואחרים במהלך השנים ליזום תכניות להשמת עובדים בעלי מוגבלויות אך אלה היו מעטות ולא מועילות במיוחד. חשיבותן של תכניות השמה והכשרה היא גדולה אם בונים אותן כהלכה, משקיעים בהן זמן, משאבים ובסוף, מוציאים אותן לפועל, אולם בכדי ליצור שינוי אמיתי יש לפעול בכמה מישורים אחרים.
בראש ובראשונה יש להחזיר את הרלוונטיות של עובדים בעלי מוגבלויות לשוק העבודה, באמצעות חינוך והסברה במימון ממשלתי, ומתן קווים מנחים שיסייעו למעסיקים לזהות את התועלת הכלכלית בהעסקתם. מדובר בתועלת שהנה במקרים רבים לא פחותה, ואף גבוהה, מזו של עובדים "רגילים" בזכות הרצון העז שלהם להוכיח כי הם יכולים לבצע את העבודה כמו כל עובד אחר. הם יתאמצו שבעתיים, ותהיה להם נטייה גבוהה לנאמנות ואחריות כלפי סביבת העבודה שלהם. דרך שניה, היא באמצעות מתן תמריצים לעידוד העסקת עובדים בעלי מוגבלויות, לצד הטלת סנקציות על מעסיקים מפלים.
למעשה, לבעלי חברות ותאגידים בישראל יש את האפשרות לקחת את הנושא לידיהם ולהוביל מהפכה אמתית בכל הנוגע לשילוב בעלי מוגבלויות בעבודה גם בלי לחכות להתערבות חיצונית. בידיהם היכולת להעסיק כמות משמעותית של עובדים בעלי מוגבלויות באופן ישיר ורציף, ולא כ"עובדי קבלן" אד הוק דרך העמותות השונות, ובכך, עם הזמן לשנות לחלוטין את פני שוק העבודה והכלכלה בישראל.
לא רק בעלי המוגבלויות ירוויחו מכך, אלא גם המעסיקים והמשק הישראלי כולו ייצא נשכר, שכן כיום, ישנו פלח אוכלוסייה גדול מאוד שיכול להוות כוח עבודה עצום וחיוני, שכלל אינו מנוצל. מדובר במאות אלפי נשים וגברים שרוצים ומסוגלים לעבוד ולפרנס את עצמם בכבוד, אך פשוט אינם מצליחים למצוא מישהו שיהיה מוכן להעסיק אותם. למעשה, מדובר בהפסדים של מיליארדי שקלים בכל שנה למשק הישראלי.
ככל שישולבו במגוון מקומות עבודה ובתחומים שונים יחד עם אנשים שאינם מוגבלים, כך הדבר יראה יותר ויותר טבעי ונכון לכולם. נוכחותם בוודאי תשפיע במידה רבה ותשנה את פני התאגידים והחברות בהם ישתלבו, ומעבר לכך גם את האנשים שעובדים לצידם. ככל שאותם מקומות ילמדו להכיר את התועלת הרבה והתרומה שאותם אנשים מסוגלים להעניק למקום העבודה, את היתרונות ביצירת סביבת עבודה הטרוגנית ככל האפשר, כך הדבר יקדם יצירת שינוי משמועתי בהעסקת עובדים עם מוגבלויות.
לשילובם של אנשים בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית באופן שוויוני, ישנה חשיבות רבה גם לחינוך דור העתיד. כך, יוכל הדור הצעיר ללמוד שגם במידה והם עצמם יצטרכו להתמודד עם מוגבלת או קושי כלשהו במהלך חייהם, אין זה אומר שהם ינודו מהחברה הישראלית, אלא יוכלו גם הם לעבוד ולעסוק במה שליבם חפץ בו, וכן, לדרוש מהסביבה שלהם להכיר אותם ובהם כשווים.
** הכותבת היא מנכ"לית מעבדות שירות, מקבוצת פל