מתגמשים ופותחים את שוק העבודה לנשים

חוק הסדרי עבודה גמישה מציע שוק עבודה שמתמקד בניצול מיטבי של כישורי כל עובד במקום בשעות נוכחות בעבודה ויכולה להיות לו השפעה מבורכת על מקומן של נשים בשוק העבודה

מאת: עו"ד אורי טורקיה-שלס, מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו ישראל

את מגיעה לראיון עבודה לתפקיד נחשק. בטוחה בעצמך ובניסיון שיש לך. מרשימה את המראיינים וכבר מתחילה לחייך. ואז נשאלת השאלה הנצחית: "אנחנו דורשים מהעובדים שלנו להגיע בשעה 9 ולא לצאת לפני 18. זה מסתדר לך עם הילדים?". את מתעלמת מהעובדה שהשאלה הזו לא חוקית, מתחילה להתפתל ולהסביר שיש לך עזרה ושיהיה בסדר ושמקסימום תעבדי מהבית, אבל המראיינים מבהירים- אצלנו 9 שעות במשרד זה מינימום. חשובה לנו דוגמה אישית של כולם.

את יוצאת מאוכזבת ומתוסכלת, עוד משרה מעולה נופלת על "שעות נוכחות במשרד" ומה זה אשמתך בכלל שהאחריות על הילדים מוטלת עליך כי "ככה זה נהוג" ובן זוגך לא חולם אפילו לבקש לצאת מוקדם מהמשרד. נשמע מעצבן ומוכר? בשנים האחרונות, עולים קולות שקוראים לשינוי האופן שבו בנוי שוק העבודה והאופן שבו נמדדת מצוינותם של עובדים. הדעות והפתרונות המוצעים מגוונים.

"אנחנו דורשים מהעובדים שלנו להגיע בשעה 9 ולא לצאת לפני 18" (צילום: שאטרסטוק /  baranq)

אחת הדוגמאות הבולטות הינו חוק שהאגף לקידום מעמד האישה בויצו מקדם בימים אלו- חוק הסדרי עבודה גמישה. בדומה להסדרים שכבר קיימים בכמה מדינות בעולם המערבי, מציעה הצעת החוק לאפשר לכל עובדת ועובד לפנות למעסיק ולבקש הסדר עבודה גמישה. עבודה גמישה יכולה להיחשב כמעט כל הסדר שאינו ההסדר הסטנדרטי המוצע על ידי המעסיק ובין היתר, עבודה מהבית, משרה חלקית, "בנק שעות" שהעובדת יכולה לנצל לאורך תקופה לפי נוחיותה, שבוע עבודה "דחוס" על פני חלק מימות השבוע ועוד אפשרויות.

העובדת מחויבת לנמק את בקשתה ולהסביר כיצד שינוי מתכונת עבודתה לא תפגע ביעילות, בתפוקת מקום העבודה ובעובדים אחרים והמעסיק חייב לשקול בחיוב את הבקשה וככל שיבחר לסרב לה, יהא מחויב לנמק את סירובו ואף להיות נתון לביקורת שיפוטית של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ובית הדין לעבודה.

גם אבא יכול לעבוד מהבית (צילום: שאטרסטוק / Evgeny Atamanenko)

הצעת החוק מאפשרת פניה להסדר עבודה גמישה לכל עובדת ועובד ובכך יכולה לשמש גם כלי לקידום השוויון בין המינים גם בחלוקת הנטל המשפחתי בתוך הבית (כך למשל גם גברים יוכלו לעבוד מהבית או לבקש לרכז את עבודתם על פני 3 ימים בשבוע).

מדובר בהסדר שיכול להיתפס כ"מהפכני" אך למעשה קיים בפועל במקומות עבודה רבים ובענפים מקצועיים רבים היום מתוך הבנה שהשוק וצרכיו משתנים ויחד איתו משתנה גם שוק העבודה. הצעת החוק מציעה למעשה שוק עבודה שאינו מתמקד במספר שעות נוכחות במקום העבודה (אשר פעמים רבות אינן מנוצלות לעבודה נטו) אלא בדרך המיטבית עבור כל עובד לנצל את כישוריו ולמקסם את יעילותו בתפקיד.

אנו בויצו מאמינות שקבלת הצעת חוק כזו יכולה להוות השפעה מבורכת על מקומן של נשים בשוק העבודה ועל השתלבותן באופן נכון וטבעי בהרבה במגוון של תפקידים ועמדות וכן להוות כלי להפחתת אפליה כנגד נשים ובפרט אימהות בשוק העבודה.

השינוי דרוש מכיוון ששוק העבודה המודרני התפתח במאה ה-19 לצד המהפכה התעשייתית והצמיח תבנית של "העובד האידאלי" שהוא גבר, לבן, ללא מחויבויות משפחתיות. כשהתבנית הזו התפתחה במאה ה-19 רוב משקי הבית כללו גבר מפרנס ואישה שאחראית על משק הבית. החלוקה הזו אפשרה ל"עובד האידאלי" לעבוד שעות ארוכות בזמן שבת זוגו טיפלה בענייני המשפחה.

כשנשים התחילו להיכנס לשוק העבודה המודרני בתחילת המאה ה-20 ובכמויות משמעותיות במהלך ולאחר מלחמת העולם השנייה, התגובה האוטומטית של מעסיקים ושל החברה בכלל הייתה לראות בהן עובדות פחות טובות משום שהן פשוט לא התאימו לדגם המסורתי, האידאלי של "עובד טוב". נשים עובדות לרוב לא היו יכולות להשקיע את כל זמנן ומרצן בעבודה משום שגם לאחר יציאתן לעבודה עדיין היו ממונות על הטיפול במשק הבית.

כתוצאה מכך, נשים נותבו (או ניתבו את עצמן) למקצועות פחות מתגמלים, שכללו פחות שעות עבודה ומטבע הדברים גם פחות אפשרויות קידום. אמנם זרמו הרבה מים (ודמעות) בשוק התעסוקה מאז אך לצערנו, גם כיום, שנת 2018, הנתונים מראים שנשים נאלצות לג'נגל בין מחויבויותיהן המשפחתיות לאלו של עבודתן והאחריות הכפולה הזו ממתגת אותן שוב ושוב כעובדות "לא אידאליות".

אשה וגבר ביחד שאטרסטוק  ESB Professional

כך למשל, על פי מחקר של משרד הכלכלה משנת 2015 ב-72.3% ממשקי הבית היהודים בישראל האישה היא האחראית העיקרית על מטלות משק הבית וזאת לעומת רק 5% ממשקי הבית היהודיים שבהם הגבר הוא האחראי העיקרי.

בישראל, מרבית חוקי העבודה נחקקו בשנות ה-50 ומציירים תמונת מצב שהתאימה לאותה תקופה. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא אחד החוקים החשובים בתחום ומטרתו היא לעשות הבחנה ברורה בין עבודה למנוחה ולפקח על שעות עבודתם של עובדים מתוך מטרה לשמור על בריאותם ולאפשר להם זמן פנאי מופרד מעבודתם. אין מחלוקת לגבי חשיבותו של החוק הזה ועל השפעתו הברוכה על שמירת זכויות עובדים.

עם זאת, האופן שבו החוק מתייחס לשוק העבודה מתווה פעם נוספת שוק עבודה מיושן שבו עבודה נמדדת לפי מספר השעות שבהם נכח העובד בעבודה ולא בשום פרמטר אחר. בנוסף, החיוב לפקח על שעות נוכחותו של העובד בעבודה מכוון לשוק עבודה שבו עובדים נמצאים במקום עבודה ספציפי ואינם נעים ממקום למקום.

בפועל, זה אינו המצב האמיתי ששורר היום בשוק התעסוקה במאה ה-21.

שוק העבודה היום מגוון ביותר וכולל שלל מקצועות שבהן שעות העבודה הוא פרמטר שולי למדי במדידת עבודתו של עובד ואת הבמה תופסים פרמטרים אחרים כיצירתיות, מחויבות, זמינות, תפוקה, יעילות והישגים מקצועיים. לעיתים קרובות הפרמטרים הללו אף עומדים בסתירה למספר שעות העבודה שבהן ישהה עובד במקום העבודה. כך למשל על פי ההסדר החוקי הנוכחי, עובדים מהירים או יעילים יותר ימצאו את עצמם מתוגמלים בשכר נמוך יותר משום שביצעו את עבודתם בפחות שעות עבודה מחבריהם.

התפתחות הטכנולוגיה שינתה באופן רדיקלי את הדרך שבה ניתן לבצע עבודה וכיום עבודה מתבצעת משלל מקומות- מהבית, מהטלפון, מהמחשב, ממקום מושבו של לקוח, מחו"ל, מאתרים שונים של החברה ועוד.  רישום שעות נוכחותו של העובד בתוך מקום העבודה אינו רלוונטי לעיתים קרובות ובוודאי שאינו משקף את כלל שעות עבודתו ו/או את רמת מחויבותו למקום העבודה.

חקיקת דיני עבודה שמשרטטת שוק עבודה באופן כה מיושן פוגעת במעסיקים ועובדים יחדיו אך בראש ובראשונה בנשים עובדות, אשר עדיין אמונות לרוב על הטיפול במשפחה ולכן מדידת שעות עבודתן / נוכחותן במקום העבודה הפיזי, לעיתים קרובות אינה משקפת את היקף מחויבותן ותרומתן לתפקיד ולעיתים קרובות פוגעת באפשרויות התעסוקה שלהן, שכרן ואפשרויות הקידום שלהן.

חלק מעבודתנו במערך המשפטי של האגף לקידום מעמד האישה בויצו היא לזהות את המקומות שבהם ישנם "כשלי שוק" שמונעים מנשים לפרוץ קדימה את תקרת הזכוכית ולפעול לשינוי חקיקתי וחברתי. חוק הסדרי עבודה גמישה עומד מבחינתנו בחזית העשייה הזו ואנו נחושות לקדם את הנושא. בימים אלו הצעת החוק מוגשת לחברי כנסת רלוונטיים בכדי להתחיל את השינוי.