האם שנינו שווים?

אם פעם הגורמים לאפליית נשים במקומות עבודה היו תפיסות שוביניסטיות מיושנות, כיום תפיסות ניהוליות מפלות נוצרות פעמים רבות מתוך ההתנהגות המקצועית שלנו כנשים והבחירות שאנו בוחרות לעשות

מאת: ציפי ביטון ישי

 נתחיל בבשורות הטובות, כיום אנו נתקלים בהרבה פחות אפליה תעסוקתית כלפי נשים. אם לפני 10 שנים מעסיקים היו מבקשים גבר למשרת מנהל ואישה למשרת מזכירה, היום האפליה קיימת ומורגשת הרבה פחות והמצב שלנו, כנשים בעולם המקצועי, בגדול, טוב יותר מבעבר. חוק שיוויון הזדמנויות, חינוך ערכי לשיוויון, חינוך אקדמי נכון, גישה נכונה של חברות ההשמה וענף הדרושים, תחושת העצמה ומוסגלות של נשים רבות ונשים אמיצות פורצות דרך מקצועית יצרו שינוי אמיתי ותפיסתי בקרב מעסיקים רבים. ברור למעסיקים רבים שנשים עובדות לא נופלות במאום מגברים.

עם כל זאת, עדיין במשרות בכירות אנחנו יכולים למצוא העדפה לגברים, לא מעצם היותם גברים, אלא יותר עקב הקשיים שמעסיקים רבים חווים בהעסקת נשים במשרות אלה.

 אין מה לעשות – יש הבדלים בין גברים לנשים. עם יד על הלב, נשים באופן כללי נתפסות בתחומים רבים כעובדות טוב יותר מגברים. מניסיוננו הרב עם מעסיקים למדנו שנשים נתפסת כעובדות מסורות יותר, יעילות יותר, 'מתקתקות', לומדות מהר, נעימות יותר ולא נשווה בכלל את היכולת שלהן ל-Multi-tasking. כאשר מדובר על משרות שטווח הגיל שלהן הוא עד 26-27, נמצא יותר עדיפות לנשים מאשר לגברים, באופן מובהק. הבעיה בעייני המעסיקים מתחילה בגילאים מאוחרים יותר, כאשר נשים מתחילות להקים משפחה וסדר העדיפויות שלהן הרבה פעמים משתנה.

 כנשים זכינו במתת האימהות, האמהות בהחלט לא מפחיתה ביכולתנו כנשות מקצוע, לעתים היא אף מחדדת אותן, הבעיה היא שפרקטית יש לנו הרבה פחות זמן ואנרגיות להשקיע בקריירה מאחר ואנו נחלקות בין הבית לעבודה. "האמת היא שכאשר יושבת מולי אישה צעירה, בת 30, בראיון עבודה", מספר מעסיק המנוי בחברתנו, "והיא בדיוק התחתנה או שילדה את הילד הראשון, אני יודע שרוב הסיכויים הם שתוך שנתיים שלוש היא תיכנס להריון, היא תוכל לתת פחות ואי אפשר יהיה להרע לה את התנאים או לפטר אותה. אחר כך היא עוד תעלם לי לחצי שנה לחופשת לידה. אם יושב מולי גבר באותו גיל, הסיכויים שלו להתקבל אוטומטית גבוהים יותר".

'אני בהריון, מה הם יעשו? הם לא יכולים לפטר אותי' (צילום: shutterstock -  loreanto)

 את המשפט 'אני בהריון, מה הם יעשו? הם לא יכולים לפטר אותי' שמעתי לפחות 4 פעמים בחודש האחרון. מעסיקים רבים מעידים על מקרים שעובדות בהריון ניצלו את מצבן והריונן להוצאות חופשות מחלה לא מוצדקות או הרשו לעצמן לעשות דברים שלא היו עושות במקרים אחרים. חופשת הלידה, שהיא עבורנו, האמהות,  התקופה היפה ביותר שיש יכולה להיות, קשה מאוד למעסיק שהסתמך על היכולות המקצועיות שלנו וכעת צריך להסתדר בלעדיהן לתקופה ממוצעת של חצי שנה, בניגוד לתקופה מקסימלית של 45 יום שבה יכול גבר להיעדר, לצרכי מילואים למשל, מה גם שמילואים נתפסים ככורח ולא בחירה של העובד ובמקרים רבים אנו עדים לכך שצה"ל מגלה התחשבות וגם אם לא, ממילואים ניתן 'להבריז' בדרך זו או אחרת, אם אין ברירה, מחופשת לידה לא. בחברה שלנו, לדוגמא, ישנה עובדת מקסימה, נהדרת ומקצועית, שילדה פעמיים במשך שבע שנות עבודתה, בכל פעם היא יצאה לחצי שנת חופשת לידה, כלומר מתוך 7 שנות עבודה, במשך שנה היא הייתה בחופשת לידה והחברה נאלצה להסתדר ללא היכולות המקצועיות שלה.

 בתפקידים מסויימים היעדרות כזאת היא בלתי אפשרית. האם מנכ"ל/ית של חברה יכול/ה להיעדר ממנה שלושה חודשים רצוף? האם חברה יכולה להסתדר למשך שלושה חודשים ללא מנהל/ת מכירות? נכון, מאריסה מאייר, מנכ"לית 'יאהו' הודיעה כי תחזור לעבודה מקסימום שבועיים לאחר לידת בנה הבכור, מנכ"לית בית הנשיא, אפרת דובדני, השתתפה בפגישת עבודה יום למחרת הלידה, שורות אלו עצמן נכתבות תוך כדי חופשת לידה של הכותבת וישנם דוגמאות רבות למצבים כאלה, אך עדיין מדובר על יוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל ומקטינים את סיכויין של נשים להתקבל למשרות בכירות.

מעסיקים רבים גם מסבירים כגורם לאפליה את בעיית היקף המשרה ושעות העבודה. נשים רבות מחפשות משרה עם שעות גמישות יותר, שתאפשר להן להיות זמן רב יותר עם הילדים. כאשר מדובר בתפקידים תובעניים מאוד, בעלי שעות עבודה לא גמישות ולא נוחות, הכרוכים בשעות נוספות רבות או בהיעדרויות ממשוכות מהבית, מעסיקים רבים נוטים להעדיף גברים כי הם מאמינים, שלא בצדק, שנשים בעלות משפחה לא תוכלנה לעמוד בדרישות המשרה. כאשר אנו 'משדכים' למשרות כאלה, מצד אחד אנו עדים לתופעה שפחות נשים מגישות מעומדות לאותן משרות ומצד שני במשרות כאלה תובעניות מעסיקים מעדיפים גברים. אם כבר אנו מציעים אשה למשרה כזאת אנו מוצאים את עצמנו נאלצים להסביר שהיא מסוגלת לעמוד בדרישות המשרה, מה שנראה מובן מאליו במקרה של גבר.

ציפי ביטון ישי (צילום: אלבום פרטי)

 עוד עניין שמפריע למעסיקים בהעסקת אמהות הוא ההיעדרויות הרבות. אצלנו בחברה, למשל, רק במהלך החודש האחרון, נרשמו 7 ימי מחלה שנטלו אמהות עקב מחלקת ילד, מה שהוביל לנזק מצטבר של כ 30,000 ₪ לפחות. לאמהות עובדות רבות ברור לחלוטין כי כאשר הילד חולה – אמא נשארת איתו בבית ולא אבא כי 'אבא לא יכול להיעדר מהעבודה…', מעסיק שחווה שוב ושוב העדרויות על רקע כזה מצד נשים עובדות, מן הסתם יעדיף לתפקידים מסויימים להעסיק דווקא גברים שיהיו יותר מחוייבים לעבודה.

אגב, פעמים רבות אנו מוצאים שדווקא חוקי המגן, שנועדו להגן על נשים עובדות, פעלו כנגד ציבר הנשים כחרב פיפיות, מאחר ומעסיקים שנתקלים בנשים שמנצלות את החוקים האלה לרעה, כמו, למשל, את חוק האיסור הטרדות מיניות במקום העבודה או איסור לפטר נשים בהריון וישנם סיפורים רבים כאלה (על כך נספר פעם אחרת…), נרתעים אחר כך מהעסקת נשים בתפקידים דומים.

 אך לא הכל שחור, מעסיקים ומעסיקות רבים לא מוכנים לוותר על הכוח הנשי ועל היכולות של נשים כעובדות מצויינות ומצליחים להגמיש משרות רבות כך שיתאימו גם לגברים וגם לנשים עובדות, היום ברור שאין תפקיד שגבר יכול לבצע ואישה לא. נשים כיום מצליחות לפרוץ דרכים בתחומים מקצועיים רבים ואנו רואים נגידה לבנק ישראל, ראשת אופוזיציה לשעבר, יו"ריות רבות יותר ועוד. לנו כאימהות יש היום הרבה יותר בחירה האם להשקיע את זמננו המוגבל בקריירה או בילדים, לאישה המנהלת היום את הקריירה שלה קל הרבה יותר להתנהל מאשר לאישה שניסתה להשתלב לפני 20 שנה, לאישה מול גבר יש היום סיכויים טובים יותר להתקבל לעבודה מאשר היו בעבר, אך עדיין יש עוד דרך ארוכה בפנינו עד שנשים וגברים ייתפסו כשווים והסיכויים שלהם להתקבל למקום עבודה יהיה זהים.

 ** הכותבת היא מנהלת מקצועית בחברת סי וי. פול ג'וב נינג'הC.V.POOL