העולם, וגם השלולית הקטנה שלנו, בורכו השנה במספר יוזמות שעוסקות בנשים. המוכר שבהן, הוא מיזם MeToo, בו נשים שעברו הטרדה מינית יצאו עם הסיפור שלהן לאוויר העולם. מה היה הטריגר שגרם לכל כך הרבה נשים מעולמות שונים לחשוף את עצמן? אנחנו ורבים ורבות אחרים סבורים שהגורם הוא הקול הנשי הקולקטיבי, ה"שאגה הנשית", שהעבירה מסר ברור וחד: אנחנו לא מתביישות יותר, ולא מקבלות יותר. מיותר לציין שהתוצאה הייתה שינוי מיידי בשטח שממשיך להכות גלים, ואין ספק שימשיך גם בעתיד.
יום האישה הבינ"ל 2018 עוסק בנרטיב דומה: מאמץ קולקטיבי לסגירת הפער המגדרי דרך עשייה אקטיבית של כל אחת ואחד מאיתנו שתדחוף קדימה לשוויון בין המינים, יוזמה שקיבלה את הכינוי PressForProgress#. היוזמה מציעה חמש הצהרות, שמתוכן נשים – ולא רק – מוזמנות לבחור אחת ולהתחייב לדחוף אותה קדימה במהלך השנה הקרובה.
"עבודה שווה", ארגון ללא מטרות רווח [בתהליך התאגדות בימים אלו] פועל לקידום שוויון מגדרי בשוק התעסוקה הישראלי, באמצעות דירוג ארגונים על פי מדיניות השוויון המגדרי המיושמת בארגון. לכבוד יום האישה הבינלאומי בחרנו לאמץ את היוזמה PressForProgress# ובחרנו בהצהרה "השפעה על פעולותיהם של אחרים", הכוללת התחייבות להעלאת מודעות להתנהלויות מגדריות הדורשות תיקון, לפעילות הסברה ופרסום לשוויון בדרכים משמעותיות וכן לפעילות אקטיבית לשינוי הסטטוס קוו.
כחלק מהתחייבות זאת, אנחנו מפרסמות כאן 4 סיפורים אישיים של נשים וגברים המעידים על פערי מגדר בשוק העבודה, המשפיעים לרעה על חייהן של נשים וגברים. בנוסף, אנו מזמינות כל אחד ואחת מכן להצטרף לעשייה, ולהיכנס עכשיו לסקר הדירוג של עבודה שווה, העוסק בחוויה התעסוקתית המגדרית שלכן – סקר הלוקח כ-3 דקות. באמצעות מילוי הסקר, נייצר יחד מפת נתונים של פערי המגדר בשוק התעסוקה הישראלי, וכך נוכל לקרוא למדינה ולמעסיקים, לפעול לקידום מדיניות שוויונית במקום העבודה.
קרן, רחובות
"זה קרה כאשר הייתי בתהליכי חיפוש עבודה, זומנתי לראיון עבודה. הראיון עצמו החל בשאלות מקצועיות, אך באמצע הראיון פתאום שאלה אותי המראיינת, האם אני מתכוונת להיכנס להיריון, לא הבנתי, איך זה רלוונטי. הייתי בשוק מהשאלה. היא הביעה בקול רם במהלך הראיון, את החשש מלקחת מישהי שמתכננת להיכנס להיריון. בסופו של דבר התרשמה ממני למרות החששות, וזימנה אותי לראיון שני. הכל עבר טוב מאוד, ובסוף הראיון נקבעו תנאי שכר ומועד התחלת עבודה. יומיים לאחר מכן, קבלתי מידע מתוך הארגון (אני לא יכולה לחשוף את המקור), שהתקדמו עם מועמדת אחרת, מבוגרת יותר, מתוך המחשבה שאין שם סכנה שתכנס להיריון. המהלומה הייתה קשה. לקח לי המון זמן להתאושש, כי הכתה בי תובנה על חוסר יכולת למצוא עבודה בגלל הסטטוס המשפחתי שלי".
מיכל, ירושלים
"זה קרה כשהייתי בתהליך של חיפוש עבודה. אני עובדת בכירה, בעלת דוקטורט מאחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים ביותר בארץ. בהמתנה לראיון, הייתי צריכה למלא שאלון, בו נשאלתי למצבי המשפחתי ומספר ילדי (לא פרטתי מספר ילדים). הראיון התחיל באופן מקצועי, ואז המראיינת הסתכלה על השאלון שמילאתי, ואמרה "אבל אני רואה שלא רצית לכתוב את מספר הילדים שלך". אמרתי שאני חושבת שזה לא רלוונטי. כמובן שהאווירה, שהייתה מצוינת עד לאותו רגע, נעכרה. היא המשיכה ללחוץ בעניין, כך שנאלצתי לענות. הסברתי שהכול מסודר מבחינת הילדים וזו לא העבודה הראשונה שלי, אך היא פשוט קיפלה ברגע זה את הדף שהחזיקה, ואמרה שיש לי את כל הכישורים למשרה הזאת, אבל שהיא חושבת שיהיה לי מאוד קשה עם השעות ועם הילדים, ושאם היינו נפגשות עוד 5 שנים, כשהילדים גדולים, אז זה היה הולך. ניסיתי לומר שלא כדאי לפסול אותי בשלב הזה ושתמיד הסתדרתי, ביקשתי לפחות הזדמנות, אך כל בקשותי לא עזרו, וכך נגמר הראיון".
עינת, תל אביב
"זה קרה כשעבדתי באחד מגופי התקשורת המובילים בארץ, והייתי בדיוק בתחילת ההיריון שלי. בדיוק התפנתה משרת עורכת במקום העבודה. בגלל שהייתי ממלאת המקום הקבועה של אותה משרה, וידעתי שאני מוערכת במקום העבודה, הייתי מועמדת טבעית לתפקיד. לא אשכח את היום הזה שנכנסתי לשיחה עם המנהל שלי, כדי לדבר אתו על הקידום, ואת ההלם שאפף אותי, כאשר הוא אמר לי מפורשות, שאומנם אני אכן העובדת הכי מתאימה ומוכשרת לתפקיד, אך הוא לא יכול לקדם אותי בגלל שאני בהיריון. אני זוכרת שהייתי כל כך בהלם, גם מהתשובה שלו וגם מעצם זה שהעז להגיד לי את זה בקול רם. בשיחה הבאה שלנו, ניסיתי לשנות את רוע הגזירה, ולהבין מה הקשר בין אי קידום להיריון. כמובן שהשיחה לא עזרה, והוא חזר על אותה אמירה, וכך איבדתי את הקידום"
עומר,הרצליה
"זה קרה בתקופה בחיי בה הייתי שכיר ועבדתי עד שעות מאוד מאוחרות כל יום, וראיתי שאני לא רואה את הילדים. לקח קצת זמן אך לבסוף הגעתי למסקנה שהמצב הקיים לא הגיוני, ושאני רוצה להיות הורה שותף, להיות חלק חשוב מחיי ילדיי. ביקשתי מהמנהל שלי לצאת מספר פעמים בשבוע מוקדם, כדי שאוכל לאסוף את הילדים שלי מהגן. הוא שאל אותי: מה קרה? אין לילדים אמא? אשתך נעשתה מפונקת? למרות שהייתי המום מהתגובה, עניתי לו שגם אני ההורה של הילדים, אך הוא ביטל זאת ואמר שיש לנו פרויקט לסיים. וחוץ מזה "יש כל אחה"צ השבוע ישיבות חשובות שאין מצב שתפסיד".
והנה עוד כמה עדויות שניתנו ל"עבודה שווה" בנושא מדיניות מגדר, בחרנו מספר מקרים מאלפי המדרגים שכבר דירגו את החברות שלהם ו"פעלו בצורה אקטיבית כדי לשנות את הסטטוס קוו".
אלמוניות
"אין ממש תחלופה או תנועה כלפי מעלה. כרגע רק גברים נמצאים בעמדות בכירות כשיצא מנהל מכללה גדולה לחופש-מונה מנהל תפעול להיות ממלא מקום במקום ראש תחום שהיא אישה"
"ישנה העדפה ברורה לגברים. רק אם "נגמרו" האופציות פונים לנשים. ואני שם כעשרים שנה"
"מבחינת שוויון הזדמנויות – יש. שוויון בשכר- פחות. לא עשיתי סטטיסטיקה רחבה אבל הרווחנו, קולגה- אישה ואנוכי, 30 אחוז פחות משני גברים שלצידנו"
"יש נושא מהותי שכמעט ואינו נמצא בשיח (כמו פיל לבן בחדר) וזה אקלים, אווירה ויחס כלפי נשים במקומות עבודה. למשל: הערות מגדריות לאו דווקא מיניות. דיבור תוקפני ועוין. חוסר פרגון בולט בהשוואה לעבודה זהה של גבר. השתקה והקטנה בדיונים. מניעה לגישה לחומר ומידע מקצועי, ועד למקרים קיצוניים של אלימות מילולית או התעמרויות."
בשביל קרן, מיכל, עינת ועומר, בשבילכן בשבילכם ובשביל הדור הבא, מזמינות אתכם ואתכן להצטרף לעשייה. היכנסו עכשיו, דרגו וקחו חלק ב- PressForProgress#. כך יחד, נקרא למעסיקים לקדם מדיניות שוויונית במקום העבודה, ונייצר מפת נתונים של אי השוויון המגדרי בשוק, אחריה מתחייבת "עבודה שווה" לעקוב מידי שנה. בואו נצעד יחד קדימה. אפשר ורצוי להצטרף גם לקהילה התוססת שלנו בפייסבוק.
