התקווה בשוק התעסוקה בישראל, מגיעה דווקא מכיוון הגברים הבוגרים יותר. אחרי גיל 50 הגברים הישראלים מודים שכיף יותר לעבוד עם נשים (61% מהגברים הבוגרים חשים כך, לעומת 31% מהצעירים בגילאי 18-29). כמו כן, הם פתוחים יותר כלפי ניהול נשי וכ-50% מעדיפים אישה כמנהלת, זאת לעומת רק 26% מהגברים בגילאי 18-29 וכ- 37% מהגברים בגילאי 30-49.
עם זאת, בשנת 2017 שוק העבודה הישראלי עדיין מייצג אג'נדות פטריארכליות, שמציבות גברים בראש הפירמידה העסקית/התעסוקתית. בהתאם, רוב הציבור הבוגר (58%) בישראל היום מעדיף להיות מנוהל ע"י גבר. הגבר הישראלי מעדיף לעבוד בסביבה גברית ככל הניתן, לעבוד בצוות שרובו גברים ולנהל צוותים של גברים (58% ו- 61% מהגברים דיווחו על העדפות אלה, בהתאמה).
ההעדפה הזו נתמכת באמונה, שלחברה גברית יש סיכוי גבוה יותר להצליח כלכלית (62% מהגברים סבורים זאת), וגם בתחושה שכיף יותר לעבוד עם גברים (54% מהגברים חשים כך). ההעדפות הללו חזקות יותר אצל צעירים והן עשויות לשקף השפעה של החוויה הצבאית הישראלית, המאדירה ומטפחת את אחוות הגברים.
שינוי הגישה, המלווה לצד העלייה בגיל, יכול לשקף תהליכים פנימיים שחווה הגבר במהלך השנים. למשל, עלייה בביטחון העצמי, בנינוחות והפחתת הצורך להוכיח עדיפות ויתרון (גם בקריירה וגם בבית). במקביל, גם תהליכים חיצוניים, שמייצרים למידה, יכולים להסביר את שינוי הגישה, ויתכן שהתנסויות חיוביות באינטראקציה עם נשים בשוק העבודה הן שלימדו את הגבר לאורך השנים מהם יתרונותיו של כוח נשי.
בעולם העסקי האידיאלי, של הגבר הישראלי, עולם שבאופן אוטופי היה כולל רוב גברי, לא נמנה תחום השירות. את הזירה הזו הגבר הישראלי עדיין מותיר לנשים והוא מעדיף לקבל מהן שירות ואפילו לתת להן שירות אם צריך (61% מהגברים מעדיפים לקבל שירות מאשה ו- 57% מעדיפים לתת שירות לאשה).
נראה שעולם השירות עדיין נתפס כמובחן מהעולם העסקי הגברי, החזק, ה"חשוב" ו"מאדיר האגו" ולמעשה כנחות ממנו. בהתאם, אם כבר "נגזר" על הגבר לתת שירות, הוא יעדיף לתת אותו לאשה ולא לגבר שהוא מתחרה ישיר בזירת האגו, ואולי מאיים יותר.
גם הנשים הישראליות מעדיפות שיתוף פעולה תעסוקתי עם בנות מינן: 56% מהן מעדיפות לעבוד בצוות שרובו נשים, 53% מעדיפות לנהל צוות נשי ו- 57% סבורות שכיף יותר לעבוד בחברה שרובה נשים. העדפותיהן אלו לא משתנה עם הגיל והניסיון. עם זאת ולמרות האמונה כי לחברה נשית יש סיכוי גבוה יותר להצליח כלכלית (63% מהנשים סבורות כך), הן עדיין רוצות גבר "ליד ההגה" כמנהל הישיר שלהן וכ- 55% מהנשים מעדיפות מנהל על פני מנהלת. גם נתון זה, להערכתי, דורש העמקה בהבנת המשמעות של קביעה זו.
כל הנ"ל משקף במידה מסוימת, רבדים פסיכולוגיים וסוציולוגיים עמוקים, שמתווים את המציאות התעסוקתית בה אנו ופועלים ואם נאמר ברובד שטחי יותר "אני רוצה את מה שאני מכיר/ה".
אם כך, הרי שלהשגת תפיסות שוויוניות, נדרש חינוך ונדרשת נוכחות נשית שוויונית, כבר מתקופת הצבא המהווה כור היתוך בחברה הישראלית.
הסקר נערך ע"י ענבל יואלי, חוקרת בכירה ב-Kantar TNS, בקרב מדגם מייצג של 500 גברים ונשים במגזר היהודי
** הכותבת היא מנכ"לית Kantar TNS Israel
