ליבי במערב ואני במזרח

כשהילדים עוזבים את הבית ועוברים לגור רחוק. מה זה רחוק? בארץ אחרת.
על הרגשות המעורבים והגעגועים

לא, אני לא מתבלבלת בכיוונים. המצפן הפנימי שלי מכוון מערבה לאחר שלפני מספר חודשים עברו הנסיכה שלי וחתני להתגורר בממלכה המאוחדת. 

זו לא היתה הפתעה. המהלך היה מתוכנן היטב מבחינתם וכל ההכנות המוקדמות נערכו במהלך החודשים שקדמו לכך: אחרי שנפלה ההחלטה, נעשתה חשיבה, נערכו בירורים בשגרירות, מולאו טפסים, נשלחו מסמכים, ראיונות עבודה לו, בחינות לאוניברסיטה לה, חיסונים, השתלת צ׳יפ ובדיקות דם לחתולים ועוד ועוד…
המון שלבים טכניים וביורוקרטים (שמעמידים בצל את הביורוקרטיה הישראלית), שנערכו בהדרגה, ונתפסו רק כאוסף משימות שיש לבצע.
בתחילת חודש יולי, נסעו המלך והנסיכה לשכור בית. בתהליך יעיל, מהיר ומתוקתק ביצעו את המשימה המאתגרת וחזרו עם חוזה. יש בית!
לקראת סוף יולי זה הלך ונעשה אמיתי. מיון החפצים, מה לוקחים ומה מוסרים. מה שומרים ומה מאחסנים. מה תורמים ומה זורקים…
בראשון באוגוסט, הכל התכנס לתוך 2 מזוודות של 23 ק״ג ושני כלובי ענק לחתולים.

ואנחנו, המלך ואני, החלטנו לנסוע וללוות אותם בדרכם החדשה, ולעזור להם בתהליך ההתאקלמות בבית, בעיר ומדינה החדשה.

אחרי הנחיתה, איתור המזוודות, שכירת מכונית ואן שתכיל את הכבודה והכלובים הענקיים, והמתנה לשחרור החתולים (תהליך שאורך כ-4 שעות), נסענו לקבל את המפתחות לבית.
כבר לילה. מחר נתחיל בהתארגנות. המון קניות, מתחילים בית מאפס: החל מקניית מצעים, מגבות, דרך מטאטא, יעה, מגב, כלי אוכל, סכו״ם, תבניות, קערות, סירים ואפילו פומפייה וקולפן. וגם חומרי ניקוי, מוצרי טואלט ורחצה, מוצרי מזון, מלח, סוכר, קמח, ירקות טריים, שימורי עגבניות, פסטות, אורז, ביצים, חלב, קפה, תה… בקיצור תכולת בית.

עכשיו אפשר לבשל ארוחת ערב ראשונה בבית החדש, ולבקשת הזוג הצעיר, בלי בשר.
הכנתי מרק ירקות, מאפה של פטריות, כרובית וירקות שורש בתנור עם שמן זית ומעט גבינה מעל, ופסטה ברוטב עגבניות שבושלו להם יחדיו. (היה לנו רק סיר אחד שמתאים לכיריים אינדוקציה, שמותקנות בבית, אז נאלצתי לאלתר. יצא טעים ומוצלח). שתינו בירה, קינחנו בקפה ועוגה והרגשנו חום של בית.

למרות הרגשות המעורבים, הקושי הפיזי והעומס הרגשי תמכתי בהחלטה שלהם, כי אני רוצה שיהיה לילדים שלי הכי טוב בעולם. רוצה שיחלמו ושיגשימו את עצמם. אני נותנת להם רוח גבית ואת התחושה שתמיד יש להם אותי, שאני עומדת מאחוריהם ותומכת במקרה שירצו להישען לאחור.
כן, הגעגוע קשה אבל יש טכנולוגיה שעוזרת. ווטסאפ, סקייפ, פייסבוק, פייסטיים וסתם טלפון שכבר לא עולה מיליון דולר… אז ליבי במערב, אני במזרח והנסיכה מווילס היא שלי! 
יקירים שלי, תמשיכו להצליח ולהגשים חלומות. אני אבוא לבקר בקרוב…

אהבתם את הפוסט הזה? אם אתם לא רוצים לפספס פוסטים נוספים של ״חיים וטעים״, פשוט לחצו על כפתור ״עקבו אחרי״ למעלה משמאל, הכניסו את כתובת המייל שלכם וקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם כאן משהו חדש.

לבריאות!
חיים וטעים!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.