הבלוג של כרמית זק

העולם המתוק שלי

אמא לבנים, שהכניסה ורוד לחיים שלה. הכל בזכות עוגות מעוצבות בבצק סוכר והפעלות לבנות בעיקר.

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיוני 2018

פוגעים בבן שלך ואת נעלבת יותר, למי זה לא קרה? הוא חוזר מבית הספר, היה לו יום רע פגעו בו, הוא בכה היה עצוב, ואנחנו חסרי אונים ולא מבינים למה?ובלילה קשה לו להרדם, ואחרי שהוא נרדם אני מרגישה מפורקת בא לי לצרוח, הילד השמח שלי חזר היום עצוב.

06/09/2018

יום שני, רק התחילה שנת הלימודים. וה middle שלי חוזר הבייתה מבית הספר משדר שהכל בסדר. בארוחת ערב נפלה עליי הפצצה, “ה middle סיפר לך מה היה לו היום בבית הספר?” שואל בעלי. אני, שהיה לי נחמד עד לאותו רגע מקשיבה לו, קצת בהלם, הבטן מתהפכת ואני מבינה שאני צריכה להלחם עבורו, מבינה שאני צריכה לצאת להגן עליו, יודעת שהוא בוגר וניסה להתמודד עם העלבון לבד. מבררת את כל הפרטים, שומעת שוב את הסיפור ומנסה להבין מתי?  איך בדיוק? ואולי למה? אני מתקשרת למורה ושומעת ממנה את הגרסה שלה, מנסה להבין איך היא עזרה לו באותו הרגע? מנסה להבין למה זה עבר לסדר היום? לא יודעים מי עשה? לא יודעים למה? נאמר לכיתה שזה חמור מאוד! אבל אותי זה לא מספק. הילד שלי לא מגיע לבית הספר כדי לבכות בשירותים, הוא לא מגיע לבית הספר להיפגע ולהיעלב. ל middle שלי קשה להירדם ואני מוטרדת, נסערת, מיואשת ובעיקר עצובה.

בבוקר למחרת, החלטתי לשמח אותו. שאלתי איזה עוגיות בא לו שאכין? הוא שאל: “למה?” ואני עניתי: “כי אני אוהבת אותך!” הוא מחייך ואני מוסיפה חיבוק. אני מוסיפה ושואלת אם סיפר לנו הכל? אני רוצה לגשת למנהלת, רוצה לספר שהילד שלי נפגע, רוצה להעביר את המסר שתפקידם להגן על הילדים שלנו שאנחנו לא שם. אני צריכה לסמוך עליהם, צריכה לדעת שהילד שלי מוגן. אני מגיעה לבית הספר ונפרדת מהגוזל שרק התחיל בית ספר, נפרדת מה middle והולכת לחדר מורים, הוא רץ אחריי לקבל חיבוק ולשמוע שוב שאני פה כדי להגן עליו. יש צלצול, המורים מתפזרים לכיתות ואני נכנסת לחדר מורים ומחכה שהמנהלת והיועצת יתפנו, היא רואה אותי, שואלת מה שלומי? אני מתפרקת כמו ילדה קטנה ובוכה. מספרת לה מה עבר עליו, אומרת שזה לא פתרון להעביר את זה לסדר היום, כי מחר זה יקרה לילד אחר. היא מהנהנת, מקשיבה ושואלת אם שיתפתי את המחנכת? אם הבהרתי לה את עמדתי? ואז קמה מהכיסא ואומרת: “עכשיו אני מטפלת בזה, זה לא סובל דיחוי”.

אנחנו חייבים לתת להם לעשות את העבודה, לתת לילדים שלנו הרגשה של בטחון. זה מה שהסברתי לבן שלי, בית הספר צריך לדאוג לך שאתה שם. אמרתי ליועצת שאני סומכת עליהן, ובתוך תוכי  כולי תקווה שאף ילד לא ייפגע יותר. אני הבהרתי בבית הספר מהשניה הראשונה שהם שם, שהילדים שלי נכנסו לבית הספר מאושרים וייצאו מאושרים, לי זה הכי חשוב!

חזרתי מבית הספר ישר אל המיקסר והתנור שלי, אותי זה הרגיע לאפות, והוא יודע שאפיתי במיוחד בשבילו.

עוגיות עידו

מוזמנים לדף שלי בפייסבוק : בקשועוגה ולנסות את המתכון.

אינסטגרם : bakshuga ולראות מה מרגיע אותי.

שתהיה שנה רגועה, שנה של אושר ושמחה!

עוד מהבלוג של כרמית זק

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

כוס קפה שכולו עוגה

ביום ראשון, בעקבות הרצאה של דריה מוזס בקורס "דיגיטליות בעסקים", נזכרתי איך הכל התחיל? הבנתי שקיבלתי מתנות, מי לא אוהב לקבל מתנות? אז קודם כל, תודה, ואם אתם שואלים באיזה מתנות מדובר, אז המשיכו לקרוא. דימיון ויצירתיות -...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אמא לשלושה בנים בחופש מהחופש הגדול.

אני לא מאמינה, אבל יש לי חופש קטן מהחופש, אולי זה היתרון להיות אמא לבנים. שלושה בנים ובעל נסעו להם ללילה על החוף, קמפינג לבנים בלבד! נשארתי עם שקט, כלב שמידיי פעם נובח ושירים שאני אוהבת לשמוע. ברור שנשארתי גם עם כביסות,...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה