קשר דם/ אן פיין

אילו רק לא היה ביניהם קשר דם, אולי ה"מפלצת" לא היתה קיימת בתוכו ולא רודפת אותו. אבל, יש קשר דם ביניהם… האם זה אומר שהוא יהפוך להיות ברייס האריס?

20161125_211223_HDR~2

כשמבטו של אדי, בן השבע, יוצא מהחלון ומביט החוצה, לעולם שמחוץ לביתו של האריס בריס, שכנה טובת לב, קולטת אותו ואת המבט שאומר הכל. היא מנסה להזעיק מספר פעמים, ללא הצלחה את הרשויות, עד שפעם אחת היא הצליחה.
הבית נפרץ ובתוך כל הטינופת והצחנה, מתגלה ילד מכונס ודמות אישה חסרת חיים. עבור האישה, כבר אין סיכוי לשינוי. הנזקים הרבים, הפיזיים והנפשיים, שנגרמו לה עם השנים, לא השאירו ממנה הרבה… האם עבור הילד יש סיכוי להינצל, לחיות חיים נורמאלים?

אדי נשלח לבית משפחה מאמצת, הנותנת לו בית חם וממלאת את כל מחסורו. אדי הופך לאדוארד. הוא משלים פערים בידע ובלימודים, מתחיל ללמוד בבית הספר ופוגש אנשים טובים שתמכו בו במהלך השנים.

אדוארד למד להיות ממושמע ובלתי נראה כדי לשרוד. גם כשיצא מביתו של האריס וכבר לא נדרש לכך, המשיך להיות ממושמע להפליא.
לא היה לו "עמוד שדרה" והוא לא ידע לעמוד על שלו. הוא זכר היטב מה קרה לאמו כשהיא ניסתה להגן עליו מפני האריס.

גם כשהלך והתבגר, אדי פחד שיראו שהוא שונה, שהוא מגיע מבית אחר. תמיד פחד שישאלו, אפילו בלי להיות מודע לכך. הוא עלול לפלוט סדרת רמזים, שיאפשרו לאנשים לנחש דברים בקשר לאמא שלו ובקשר להאריס. לכן, פעמים רבות, היה מבלה לבד, נעלם לו בין הצללים…

אדוארד פיתח שיגעון לספרים. כל ספר וספר שקרא סיפק לו רמזים איך להיות יותר נורמאלי. הוא הרגיש כאילו הם נכתבו רק עבורו, כדי לתת לו שיעורים פרטיים, בטוחים ורגועים, על איך אנשים אחרים חיים.

את אמו הוא היה מבקר "בכוח" במוסד בו היא התגוררה. היא הפכה לצל אדם, ספק מבינה מה הולך סביבה, ספק חייה בתוך בועה. אדוארד כעס עליה על שהיא אפשרה את כל מה שקרה. עבורו, שום אדם בעל פירור של שכל לא צריך להאמין שהנזק והאלימות הם אשמתו, או להרגיש מחויב להשאר במקום כדי לנסות לברר או לנסות לתקן- להשתדל להשתפר בעתיד- או להתרוצץ כמו עכבר במאמץ פתטי לא לעורר כעסים.
אדוארד הגיע להבנה שמבחינת אמא שלו הוא היה רק במקום השני. איזה מין אמא לא מתאמצת לגונן על הבן שלה בפני משהו מסוגו של ברייס האריס? ואולי היא היתה טיפשה כמוהו? האם חשבה שכל עוד האגרופים והעליים המטונפות שלו נוחתות רק על הבשר שלה, ולא על של בנה, זו ההגנה המספקת?

יום אחד, בטיול שגרתי בבית הספר הוא נתקל בתמונה שלו, של איך יראה כשיגדל. תמונה זו ממוטטת את עולמו. מדוע?
בתמונה זו נגלו לו פניו של ברייס האריס. עד כה הוא קיווה שהאריס איננו אביו הביולוגי. מיסטר פרקינס, הקשיש החביב מסדרת הטלוויזיה שליוותה אותו בילדותו, נבחר על ידי אדי כאביו.
כשאדי הבין שקיים קשר דם בין האריס לבינו, הבנה זו כרסמה בו באופן מכאיב מאוד. הוא לא רצה שום נגיעה אליו, לא רק בחייו היומיומיים שלו, אלא בכל דרך שהיא.
לאחר ההבנה שהאריס הוא אביו, הוא חש רדוף על ידי דמותו. הוא פחד מ"המפלצת" הזו שבתוכו: "עמוק בתוכי יש משהו משל ברייס האריס, בדיוק כמו שהמראה שלו חקוק בפנים שלי. אחרי ככלות הכל, יש בינינו קרבת דם. "

"המפלצת" בתוך אדוארד הלכה וגדלה, הוא ברח מפחדיו על ידי אלכוהול וסמים עד שהגיע לכדי התמכרות,למצב שבו שהטיפה המרה שלטה בו והרחיקה אותו מכל האנשים שאהב ואהבו אותו.

אבל, למרות הכל, גם אם זרע הפורענות טמון בנו, עדיין יש ביכולתנו לבחור. בידי אדי/ אדוארד היתה בחירה. האם להמשיך בדרכו של אביו או לבחור בדרכו שלו. לבחור האם להאמין במפלצת או לקבור אותה ולהלחם בה. הרי בסופו של דבר, בואו נודה, בכולנו מתחבאת מפלצת וכמעט לכל אדם יש אי –שם כבשה שחורה או שתיים בין קרובי המשפחה שלו, שרק תצא החוצה ותתפרץ אם נאפשר זאת.

XOXO
אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)