הצל האקדח ואני

בימים טרופים אלו

10525380_897612533650903_8842243615567147644_n

שעת בין ערביים.רוח קרירה מלטפת את פני וצווארי.

אני לבושה בקצר ספורטיבי וחגורה שחורה חונקת את בטני. גני יהושע ריקים מאדם.  שדרת העצים באופק מתחילה להיעלם. רוכב אופניים בודד טס במהירות והשמש עוד רגע שוקעת.

זה לא כל כך פשוט לצאת להליכה בימים טרופים אלו.

טקס שלם היה לפני יציאתי.

טלפון, אוזניות לשמוע מוזיקה.

אקדח ותרסיס פלפל.

12144819_897612616984228_8660908099309252589_n

כן, כמו שאתם קוראים.  אקדח ותרסיס פלפל.

הכל מסורבל וכבד על גופי. עשרה צעדים קדימה וסיבוב ראש אחורה.

מוזיקה לא חזקה נשמעת באוזניות כדי להרגיע את נשמתי הסוערת בלאו הכי.

פארק הירקון ריק מאדם.  אפילו את התנים אני לא שומעת.

רק לפני מספר ימים הפארק היה מלא בשעות האלה.

מאז הפיגועים אנשים בקושי מסתובבים ברחובות.

קצת לפני סיום ההליכה ראיתי  בחור שחום  וכחוש הולך אחרי.

עשיתי פנייה והוא אחרי.

רק זה חסר לי חשבתי לעצמי.  דייי שגעון.

התחמקתי ממנו והלכתי על הכביש.  אחרי כמה דק נכנסתי לבניין ונעלמתי לו.

מופרע לחלוטין המצב הזה.

הגעתי הביתה התיישבתי על הספה וראיתי את דגל ישראל מתנוסס בדמיוני.

אמרתי לעצמי הצל האקדח ואני.

12112011_897612826984207_2750887545914006601_n

 זאת מדינתי ואתה אני ממשיכה.

שיהיו ימים שקטים.

אמן.

[youtube cCvPBY32ioM]

פייסבוק:hila liebesman

הילה ליבסמן
גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.