צפיתי במרכז סוזן דלל בהצגה "NO NAME", יצירה עוצמתית של מרינה שויף, שנכתבה על ידי קסניה ירוש ובוימה על ידי דאשה שמינה, בשיתוף פעולה עם תיאטרון Fulcro.
הצגה שחושפת מציאות קשה ולעיתים מושתקת.
ומקבלת רובד נוסף כאשר יש בקרבנו נשים שחזרו מהשבי בעזה וכאלה שבעת כתיבת שורות אלה נתבשרנו על שובן הקרוב.
כל כך חשוב שישמיעו את קולן
על ההצגה
צילום: דאשה קוזמין
היא מנסה להתמודד עם הציפיות, עם התפקידים שהיא נדרשת למלא, ונשאבת למסלול של הרס עצמי. תלות ,אלימות כלפי עצמה, זרות והחפצה כלפי גופה-שלה. לאורך כל הדרך, היא מחפשת מקור לתמיכה, מישהו שיהיה משענת להיאחז בה.
לאורך כל הדרך, היא מחפשת מקור לתמיכה, מישהו שיהיה משענת להיאחז בה.
בסופו של דבר היא מוצאת את התשובה בתוך תוכה.
צילום: פאינה קרא

צילום: גאלה שרייר
סיכום
יוצרים
ההצגה בעברית וברוסית עם כתוביות
משך ההצגה שעה ו-20 דקות
קהל היעד : גיל 16+
ההצגה כוללת אלימות ועירום חלקי
במרכז סוזן דלל