צפיתי בהיכל התרבות ת"א אולם צוקר ביצירת המחול  "M Stabat Mater" של הכוריאוגרפית ענבל אושמן.

תמונות  מהמופע ורגשות שהמופע עורר  מלוים אותי גם ביום שאחרי

על המופע

"M Stabat Mater" הוא יצירת מחול נדירה בעוצמתה, שחוקרת את המהות העמוקה של האימהוּת דרך פריזמה של תנועה, מוזיקה ומיתוס.

היצירה נושאת אותנו למסע רגשי שמתחיל במוזיקה השמיימית של ג'ובאני בטיסטה פרגולזי, ביצירה הקאנונית Stabat Mater,  אשר מתארת את כאבה של מריה, אם האבלה על מות בנה.

המופע שואב השראה ממגוון מקורות תרבותיים ורוחניים: מיתוסים על אלות-אימהות כמו קאלי ההודית – דמות לוחמנית, אפלה ועמוקה – לצד ארבע האימהות המקראיות ומריה הבתולה, סמל לאימהות מלאת חמלה ופגיעות.

ענבל אושמן מצליחה לטוות את הסיפורים האלה לתוך שפה תנועתית עשירה, שמדברת על כאב ואובדן אך גם על כוח, לידה והתחדשות.

המחול נע בין עולמות של עוצמה נשית פראית לבין רגעים אינטימיים ושבריריים, כשכל תנועה משקפת היבט אחר של חוויית האימהוּת – אלוהית ואנושית, שמימית וארצית.
ארבע הרקדניות – ענבר בוכבינדר, אילנה בלסן, איה דגני וג'ולי מורה – מפגינות יכולת וירטואוזית, כשהן נעות בהרמוניה מושלמת עם המוזיקה החיה של תזמורת הבארוק ירושלים, בניצוחו של פרופ' דוד שמר.

הן מצליחות להעביר בגופן מגוון תחושות: נחישות קטלנית לצד רכות מרגשת, עוצמה לצד שבריריות, מאבק פנימי לצד קבלה עמוקה.

כל אחת מהן מביאה לבמה נוכחות ייחודית, המעשירה את הרב-קוליות של היצירה.

סיכום

"M Stabat Mater"   היא יצירה שנכנסת מתחת לעור, נוגעת בלב ומרעידה את הנשמה.
זהו מחול שמדבר בשפה אוניברסלית, עובר בין תרבויות ותקופות ומחבר בין עולמות קדומים לבין חוויות עכשוויות.

כל רגע במופע הוא כמו נשימה עמוקה – מלאה בעוצמה, יופי, רגש וכאב.

רגעי הגבול של המופע מהממים.

המופע מעבר להיותו חוויה אמנותית, זו חוויה קיומית שמטלטלת, מרגשת, ומותירה את הצופה בתחושת התפעמות שלא מרפה

כוריאוגרפיה: ענבל אושמן

תזמורת הבארוק ירושלים בניצוחו של פרופ' דוד שמר
רקדניות: ענבר בוכבינדר, אילנה בלסן, איה דגני, ג'ולי מורה.
סולניות: נעמי בורלא לוי, נדז'דה גאידוקובה.
דרמטורגיה: ינץ לוי
תלבושות: מאור צבר
תאורה: אלון פורת
הפקה: שרית אדרי

צילום: Eyal Landsman