תכנון והתנהלות כלכלית בזמן משבר

אנחנו מצויים במצב של חוסר ודאות קיצוני שהולך וגובר מיום ליום ואין לדעת מתי יסתיים. קבלו מספר כללים להתנהגות כלכלית נכונה בתנאי אי ודאות קיצוניים

18/03/2020
נעמי סעדה קבלו עדכונים מנעמי
  • RSS

אני תמיד אומרת שאני אישה של מספרים. העבודה שלי היא בעיקרה לבנות תיכנון כלכלי, תרחיש אופטימי, תרחיש פסימי, בדיקת רגישויות וסטיות תקן. אבל אף אחד לא הכין אותנו לתרחיש כזה.

חוסר הודאות עכשיו הוא כל כך נורא כי הוא מקיף את כל הארץ (ולא כמו המלחמות כאן שמקיפות בדרך כלל אזורים מסוימים) כי הוא מאד מאד חריף וחד משמעי והולך וגובר מיום ליום ובעיקר כי הוא לא תחום בזמן. אנחנו לא יודעים אם מדובר בשבועות או בחודשים.

שיעור גדול באמונה, במשפחתיות, בסבלנות ובהרבה דברים אנושיים אבל שיעור מאד קצר בכלכלה. מוצאת את עצמי ללא מילים חכמות או מרגיעות.

בכל זאת, אני מרשה לעצמי, עם כל הצניעות המתבקשת, לתת כמה קווים מנחים. חשיבה כלכלית שעכשיו אין מנוס ממנה ושכל בעל עסק צריך לעשות תמיד, אבל עכשיו יותר מתמיד.

חוסר הוודאות חמור במיוחד (צילום: שאטרסטוק / Teerasan Phutthigorn)

בגדול ניתן לומר שלעסק יש שלושה סוגים של הוצאות: השקעה, הוצאות משתנות והוצאות קבועות.

השקעה הוא כל מה שאנחנו מוציאים בעסק מידי פעם, הוצאות ההקמה, כמובן, אבל גם השקעות חד פעמיות שמוציאים בתקופת גדילה, פיתוח או שינוי כלשהו. זה יכול להיות גם הוצאה "רגילה" כמו שיווק, אם אנחנו מגדילים אותה באופן חד פעמי כדי לתת לעסק קפיצה כלשהי. בתקופת חירום נשתדל להימנע מהוצאות אלו ככל שנוכל.

הוצאות משתנות הן כאלו שמשתנות בהתאם להכנסות, לכן הן תגדלנה כשההכנסות גדלות ותקטנה, בהתאמה, כשההכנסות קטנות. הוצאות כמו עלות חומרים, נסיעה, תשלום לפרילנסרים או עובדים שעתיים, אריזה ומשלות ועמלות למיניהן. הוצאות אלו לא מהוות בעיה בעת משבר כי הן קטנות עם ההכנסות.

עיקר העבודה בתקופות כאלו היא להתמודד מול ההוצאות הקבועות. כלומר אלו שקיימות ברמה החודשית, השוטפת, באופן שאינו תואם את ההכנסות. הן יכולות להיות קבועות (שכירות, למשל) או משתנות אבל לא בהתאמה להכנסות (כמו חשבון החשמל, למשל, שגדל וקטן בהתאמה למזג האויר יותר מאשר להכנסות שלנו) בעת משבר ננסה קודם כל לעבור על ההוצאות האלו ולבדוק מה ניתן לצמצם באופן זמני (פרסום, למשל) אולי זה ידרוש צעדים לא נעימים כמו לפטר עובד, או לסגור את המשרד ולחזור לעבוד בבית. הנחיצות של הצעדים האלו תלויה בכמה כסף הם יחסכו לנו. כלומר אם מדובר בחיסכון של 300 שקלים לחודש, אפילו לתקופה של 6 חודשים, זה עדיין לא סכום משמעותי, אבל אם מדובר ב 2,500 ₪ לחודש, לחצי שנה זה 15,000 ₪, שזה סכום מאד משמעותי.

כמו כן נבדוק אם יש תשלומים שנוכל לדחות (הקפאת הלוואות, החיית הפרשות פנסיוניות, ודחיית תשלומים לספקים או רשויות המס, חלק מצעדים אלו מתבצעים עכשיו באופן כללי (למשל דחיית המע"מ שהוכרזה עכשיו) וחלק עלינו לבצע באופן יזום ופרטני לעסק שלנו.

(כדאי גם לצמצם את הצריכה הפרטית שלנו כדי לא להגדיל את הבור הכלכלי, זה שאנחנו נכנסים אליו עכשיו ולא יודעים מתי ואיך נצא ממנו... כך נוכל לצמצם את המשכורת שאנחנו מושכים מהעסק, גם סוג של הוצאה קבועה).

ויש, כמובן, את הבעיות התזרימיות הרגילות, אלו של התשלומים שעדיין זורמים עכשיו לעסק על עבודות שכבר ביצענו, אבל בעוד חודש או חודשיים נרגיש את היובש, זה משהו שכדאי לקחת בחשבון כבר עכשיו, לעבור על הצ'קים הדחויים שנתתם לספקים ולבדוק אם אפשר לדחות אותם או איך ניתן יהיה לדאוג להם לכיסוי.

איך מתנהלים בעסק בשעת משבר? (צילום: שאטרסטוק / WAYHOME studio)

הלוואות, כן או לא?

עכשיו לגבי הלוואות, תראו, בתור כלכלנית אני אומרת שהלוואות לוקחים רק באופן מתוכנן, ורק כשיודעים שאפשר לעמוד בהחזר, ורק אם זה מקדם את העסק ולא מטביע אותו יותר עמוק וכל התובנות הכלכליות שלי... אבל...

עכשיו, כשהכל בכזו רמה של אי ודאות, ואנחנו לא יודעים כמה זמן הכל יימשך וזה אולי חודש ואולי שלושה חודשים, היתרות זכות האלו הן מה שיכול להציל את הנזילות של העסק שלי. אז כן, עכשיו קחו הלוואות. קחו אותן עם תיכנון, עם הסתכלות יותר רחבה מהחודש הראשון, אבל אם ניתן להציל עסק מטביעה בצונאמי הכלכלי הזה אז כדאי מאד...

נכון לעכשיו יש הלוואות בבנקים, שעליהן ניתן לדבר בנפרד אבל בכללי אני אומרת שלמי שמסתדר לבד מול הבנק חבל על הזמן, המאמץ והכסף מול הקרנות הציבוריות. הן פונות למי שהבנק יגיד לו לא, או ירצה ריבית גבוהה מידי.

קרנות ציבוריות באות להקל עת החלשים, לא לעזור לחזקים.

אז יש את הקרן בערבות המדינה, שהיא פתרון טוב אבל לצערי התהליך שלה לא מאד ידידותי, אחוזי האישור לא גבוהים במיוחד והמסלול המיוחד לקורונה הוא לא מקוצר ולא קל יותר מהסלול הרגיל, אז היא מתאימה לעסקים מסויימים.

עוגן הלוואות (לשעבר האגודה להלוואות ללא ריבית) יצאו עם הלוואה מיוחדת לנפגעי קורונה, היא הרבה יותר טובה מזו של ערבות המדינה למרות שיש לה ריבית של 5%. התהליך קצר יותר, זול יותר ופשוט יותר. אחוזי האישור גם יותר טובים אצלם מאשר בערבות המדינה. יש להם גם תקופת "גרייס" וההחזר יהיה 500 שקלים בלבד בשישה חודשים הראשונים.

(בשעת כתיבת המסמך אני עדיין מבררת מול עוד כמה גופים ציבוריים שעובדים על מענה מותאם, גם הם אולי יתאימו לחלק מכם.)

אז לסיכום, מי מאיתנו שיצליח להגיע לצד השני של המשבר הזה עם בור כלכלי פחות עמוק יוכל לצאת ממנו יותר בקלות ולהמשיך לטפס במעלה ההר אחרי שהיונה תמצא את עלה הזית המבשר על יבשה. (ראו השיר המצורף בהמשך)

מקווה להיפגש בימים של רווחה, שלווה, שגשוג וצמיחה ולכתוב ביחד תוכניות עסקיות לפיתוח העסקים של כולנו.

נעמי סעדה (צילום: מיטל גרין חזות)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה