התקופה הכי יפה בעיניי לטיול היא עונת השלכת, בה אני מעדיפה לחזות מידי שנה ביפן. השנה, אין חו"ל, אבל היי, חו"ל זה כאן ברמת הגולן.
בעקבות צילומים נפלאים מקיבוץ מרום הגולן ששיתפה חברתי, החלטנו להכין מסלול מקיף ברמת הגולן שכמובן יכלול את הביקור היפהפה במתחם התיירות של מרום הגולן, שם נטעו מבעוד מועד, לפני שנים, עצים שיעשו שלכת אדומה, כתומה וצהובה בבוא העת המתאימה.
מזג האויר שהאיר לנו פנים, הביא להחלטה לנצל את ההזדמנות להכין מסלול שיתרכז בעיקר בציוני דרך היסטוריים ויתעלם לחלוטין ממקורות מים שוצפים, מפלים, נחלים וטבע סוער. הבחירה נפלה על "שביל אלי כהן" כאשר בין לבין, נבקר במצפים ואתרי פריחה עונתיים. הטיול בן היומיים, כלל לינה במוטל/אכסניה "אירוח בוטיק אל רום" ואוכל בTAKEAWAY.
תחנה 1: מאחורי חמת גדר
חיפשנו את אבן ציון הדרך של הנקודה הראשונה בשביל אלי כהן אך לא מצאנו אותה. במקומה, מצאנו את השביל המוליך לעין ג'ונס, ברכת מים מינרלים חמים ששימשה את חיילי בסיס הצבא הסורי טרום 67. הברכה המוזנחת היתה דווקא נקיה ושוקקת טובלים. הסביבה הירוקה והסבוכה מזכירה יער טרופי ומזמינה לטייל בה. בתוך הסבך מתגלה שדרת מגורי החיילים לשעבר, מבנים נטושים, עטויים בציורי גרפיטי מרהיבים.
בהמשך מגיעים לאתר המרחצאות הרומי – אתר ארכיאולוגי מרהיב ביופיו, המספק מבט לחיים הטובים של מי שגר כאן בתקופה זו. המקום מכיל 4 נביעות. ליד המעיין החם ביותר הוקמו באמצע המאה ה2 לסה"נ מרחצאות, הגדולים ביותר בארץ. המרחצאות השתמשו במי המעיין החמים ונודעו בעולם הרומי בסגולות המרפא שלהם.
הם היו בשימוש עד לחורבנם ברעידת האדמה של 749. בתקופה הביזנטית, לרשות הרוחצים נבנו מבני ציבור נוספים ובהם תיאטרון ובית כנסת. אתר המעיינות החמים הוקם לפני 1,800 שנה על ידי הרומים שגילו את הפוטנציאל התיירותי הגדול של המקום.
כמו כל מתחם שהקימה האימפריה, גם אזור המרחצאות נבנה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אותם ימים, בפאר רב: אולמות רחבי ידיים, קשתות מפוארים ושערים ענקיים, רצפות פסיפס מעוצבות ומושקעות וחיפויי שיש יקר. בזמנו, נחשב אתר המרחצאות של חמת גדר לשני ביופיו בכל האימפריה הרומית.
לצד מתחמי התיירות והבילוי הקימו הרומים גם מבני דת שונים (ביניהם גם בית כנסת!) ומקדשים אליליים. במקום הוקם גם תיאטרון ששימש למופעי בידור ותרבות.
תחנה 2: תצפית על הירמוך מנקודה 2 של שביל אלי כהן
הכביש המתפתל מחמת גדר שנמצאת 150 מ' מתחת לפני הים, למעלה, אל רמת הגולן הוא אחד הכבישים היפים ביותר בארץ. עוצרים לתצפית ממבנה נקודת הביקורת של הצבא הסורי, הנמצא על תחילתו של כביש 98 החוצה את רמת הגולן. בתוך המבנה הנטוש נמצאת תצוגת מסמכים על פועלו של אלי כהן.
תחנה 3: פסל ארבעת הפרצופים
נקודה חביבה על כביש 98 ממנה אפשר להצטרף לשביל רמת הגולן ביער מבוא חמה. בנקודה זו מוצבות קוביות בטון מתקופת המנדט ששימשו את הסורים כנקודת מחסום טנקים. על אחד הבטונדות הוצב פסלו של יובל לופן, ראש בעל 4 פרצופים המסתכלים ל4 כיווני השמים ומסמל את פעילותו הרב גונית של אלי כהן. ליד הפסל פינת ישיבה בה אפשר לערוך פיקניק.
תחנה 4: תצפית מרהיבה על הכינרת מקיבוץ אפיק
אחת התצפיות המרהיבות על הכינרת מרמת הגולן, נמצאת על הצוק בקצה קיבוץ אפיק. המבנה הנטוש של מועדון הקצינים הסורי (אותו בנו הסובייטים עבורם) – מחנה פיק, משמש כספרייה חברתית ומקום התכנסות שיזמו חברי קיבוץ אפיק לטובת האורחים. במבנה חדר המוקדש לאלי כהן.
תחנה 5: מצפה אופיר בשקיעה
אחרי ביקור חטוף והקשבה למסבירן בשתי נקודות הציון בשביל אלי כהן, האחד בכניסה לאליעד והשני ליד חיספין, הגענו למקום האולטימטיבי לתצפית רומנטית בשקיעה – מצפה אופיר, עליו המליצה חברתנו כמקום שאין להחמיצו בשום פנים ואופן. הגישה למצפה היא מצומת כורסי כביש 789. המצפה הוקם ע"י ג'ימי שעל לזכרו של בנו אופיר שנפטר ממחלה בגיל 16.
במקום ניטעו 16 עצי זית כמניין שנותיו, הוצבו ספסלים והוקמה רחבת אבן לתצפית עליה מתקבצים זוגות חבוקים הממתינים לשקיעת השמש. בסמוך נמצא שביל נחמד, העובר בחורשת אלונים לאורך המצוק. השמש שקעה וכך תם לו יום קצר-אור סתווי אך מרחיב ראות.
תחנה 5: שלכת במתחם התיירות של קיבוץ מרום גולן
אחרי לינה באל רום (המלצה בהמשך), הקדשנו את היום השני לעוצמתו של הטבע. הצילומים מדברים בעד עצמם:
תחנה 6: סתווניות במאגר בנטל
על כביש 959, בין מאגר בנטל ל-2 המאגרים הקטנים שממולו, משתרע שדה סתווניות מרהיב. במאגר בנטל פגשנו בדייגים שהמתינו לשווא לדגה ובמטיילים שמקיפים את המאגר בשביל הליכה.
תחנה 7: מפקדת המודיעין הסורי – חגיגת גרפיטי נפלאה
בנין המפקדה העצום, הוא נקודת ציון מס' 7 בשביל אלי כהן. לפני הכניסה הראשית הוצב פסל של מנעול, שמשמעותו – המפתח לסודות הצבאיים הסורים, שאלי כהן השיג חלק מהם והעביר לישראל.
הבניין נבנה בין השנים 1958-1960 על ידי הרוסים ושימש כמפקדה סורית ראשית בחזית אל מול ישראל. אלי כהן ביקר במבנה בתאריך 19/10/1962, וייתכן גם בתאריכים נוספים כדי להחתים אישור שמאפשר לו לנסוע דרומה לאל-חמה. הבניין ממוקם כקילומטר אחד מערבית לקונייטרה, וכשני ק"מ ממזרח להר בנטל.
בתקופה הסורית הוא היה על הכביש שבין קונייטרה לכפר מנסורה. כיום הוא כ.2.5 ק"מ דרומית-מזרחית לצומת בראון על כביש 98. הבאים מדרום מכיוון עין זיוון יכולים לראות את הבניין מימין. הבאים מצפון מצומת בראון, יראו את הבניין ממול. פונים בזהירות מעיקול הכביש ויורדים לדרך עפר משובשת, 100 מטר עד לבניין.
צורתו של המבנה היא נ' הפוכה. יש בו שתי קומות פלוס קומת מרתף חלקית. הוא כולל מאות חדרים מרווחים, חלקם עם חלונות גדולים. בכל אגף היה חדר שירותים גדול עם מקלחות. מדרגות רחבות במיוחד הובילו מהכביש אל חזית המבנה. יש בו חצר פנימית גדולה וחניה מקורה.
המבנה הוקם בפיקוח רוסי בסטנדרט בנייה גבוה גם מבחינה ארכטיקטונית ובעיקר מבחינת החומרים. על אף פגיעות ישירות מהאוויר של פצצות כבדות, המבנה נותר על תלו. הנזק המשמעותי ביותר נגרם מפצצה שפערה חור במרכז הבניין. המקום קרס נקודתית, כולל חלק מגרם המדרגות. מלבד זאת, המבנה כולו אינו בסכנת התמוטטות.
ב-10.6.1967 נכבש הבניין ע"י צה"ל. במקום נמצאו אלפי מסמכים ששימשו לאחר מכן את אמ"ן בניתוח ובהבנה של הצבא הסורי בגולן עד ששת הימים. במשך השנים ישבו בבניין זה מיפקדות שונות של צה"ל. בחלק מהזמן עד מלחמת יום כיפור וגם לאחריו התמקמה בו יחידה של משקיפי או"ם.
כיום המבנה נטוש, ובו חדרים פרוצים עם מאות ציורי גרפיטי, שיש בהם אווירת רפאים שנתנה השראה לצלמי אופנה, קולנוע ועוד, כמיקום עם אווירה בעלת אופי מיוחד.
תחנה 8: חלמוניות וכרכומים ברכס בשנית והר חזקה (כביש 98)
מסלול ההליכה בחורש, מתחיל שלט שביל הגולן ויוצאים לדרך. כ-50 מטרים אחרי שעוברים את השער מגיעים לרחבה סלעית שפורחים בה חלמוניות, כרכומים וסתווניות.
תחנה 9: פיסול סביבתי בפארק עורבים וחירבת ארמון האמיר פאעור בצומת ווסט
המועצה האזורית גולן בשיתוף עם קק"ל, הקימה בשנת 2006 פארק נופש עם מתקני פיקניק וגן משחקים. בפארק ניטע "גן אסף" לזכרו של אסף רז ז"ל, בן מושב שעל שנהרג בתאונת דרכים.
שבילים מתפתלים מובילים אל שרידי ארמון האמיר, בדרך אליו בריכה עונתית קטנה ויפה, גשרוני עץ וגן פסלי בזלת פרי יצירה של אמני הגולן והגליל.
החירבה הציורית הצמודה לפארק עורבים מסקרנת ביותר. פה שכן ארמון הקיץ של האמיר פאעור, שייח השבט הבדואי אל-פאדל אשר בחר להתיישב במהלך נדודיהם באזור לפני כ-200 שנה. עקב היותם ממוצא מכובד ובגלל מעמדם, קיבלו ורכשו קרקעות מהשלטון העותומני המוסלמי ששלט בתקופה זו בכל אזור הים התיכון.
השבט הבדואי הזה שלט בצפון הגולן. על מנת לאזן כח זה וכדי להגן על גבולות האימפריה, העבירו השלטונות התורכים, נתינים צ'רקסים מאזורי קווקז לאזור הגולן בסביבות קונטרה. בני שבט פאדל,
לא הגיעו לעמק השווה עם שכניהם ופתחו שרשרת של חיכוכים על שטחי קרקע ומרעה. בשנת 1880 התחולל קרב גדול בין הבדואים לצרקסים, ולוחמים רבים בינהם האמיר חסן שהדה, נהרגו בקרב והם נקברו כשהידים.
את השלטון קיבל מחמוד בנו של חסן ששלט מ1880 ועד 1926 ומת בגיל 70. הוא היה אהוב ומקובל על השבט ועל כל תושבי אזור הגולן ועמק החולה ואפילו ישב בפרלמנט הסורי וגם בלבנון השפעתו היתה רבה. בתקופתו ניבנו שני ארמונות האבן אחד בצומת ווסט שהיה מרכז השבט והשני במקום בו ממוקם היום מלון הגושרים .
במלחמת העולם הראשונה נכנסים הצרפתים לאזור כשולטים. אמיר זה מתנגד לכובש הצרפתי בסדרת פעולות איבה. האמיר בורח לאזור שליטת המנדט הבריטי ונאסר בכלא עכו. אנשי השומר בכפר גלעדי שהיו מחבריו, הצליחו לשחררו.
האמיר נפטר בשנת 1927 ואת מקומו תפס האמיר שמעון שסגנון חייו היה ראוותני והולל ומכר את כל אדמות השבט למתיישבים היהודים. הארמון, או מה שנשאר ממנו , המשיך לשמש למגורים עד מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, נערכו קרבות קשים בתחום מושבם של בני ערב אל-פאדל וכמו שאר תושבי הגולן הערבים, נמלטו לסוריה והארמון נותר חורבה שוממת. מספרים כי צאצא של המשפחה, שחי כיום בחיפה, מנהל מו"מ לקבל את הנכס חזרה.
הארמון בצומת ווסט נבנה מאבני גיר, אשר הובאו ממרחק ובלטו בשונותם מאבני הבזלת השחורות, מהן נבנו שאר הבתים בסביבה. הכניסה לארמון ממזרח, מחדר שרוצף בחלוקי נחל, במרכז הארמון ניתן לראות שרידי מזרקה ובאגף המערבי נותרו שרידי יפים של חדרי המגורים.
לארמון היו שלושה אגפים שכל אחד מהם הקיף חצר פנימית, הכניסה היתה ממזרח לאגף אליו נכנסו בהמות רכיבה ופשוטי העם ומשם לאגף קבלת האורחים המפואר והמרופד שטיחים ומשם מאגף לאגף עד להרמון הנשים שהיה המערבי ביותר. האגף המזרחי היום הרוס.
תחנה 10: שקיעה במצפה השלום כפר חרוב
העננות שהחלה לחדור לקראת ימי סערה מתקרבים, יצרה בשמיים שקיעה לוהבת מדהימה, אותה בחרנו לראות ממרפסת המצפה בכפר חרוב. מכאן אפשר לראות את החרמון בצפון, הרי צפת והגליל, הארבל, התבור, עמק הירדן והכנרת. מהמצפה ניתן לרדת בשביל הבוסתנים לכיוון הכינרת.
לינה: אירוח בוטיק אלרום. המלון/אכסניה הבוטיקי פועל מזה שנה והוא מרגיש חדש מהניילונים. החדרים מרווחים ומתאימים לזוגות ומשפחות עד 5 נפשות. בחדר מיטה זוגית ועוד 3 מיטות קומותיים. המזרונים והמצעים משובחים. בחדר ארון אחסון גדול, 2 כורסאות ושולחן קפה. בחדר מזגן וטלויזיה.
בכניסה לחדר פינת קפה עם קומקום, קפה, תה, ומקרר מיני. חדר הרחצה והשירותים נפרדים, מה שמעיד על מחשבה מקדימה לגבי נוחות משפחה עם ילדים. בחדר הרחצה טוש גשם ובנוסף ידית טוש לרחצת ילדים. כיור הרחצה נמצא אף הוא בנפרד מחדר הרחצה והאורחים והוא ארוך ומרווח לשרת את כל המשפחה.
בסמוך לעמדת הקבלה במלון חדר חברה בו ניתן להתכנס ולהביא אוכל. שהינו במלון בנובמבר 2020 בחדר ללא ארוחת בוקר ושילמנו 420 ₪ לזוג.
אוכל: תקופת הקורונה לא מקלה בענין זה, כך שמסע גסטרונומי היה קצת קשה לביצוע. את ארוחת הערב לקחנו ממסעדת הבוקרים המצוינת שבמרום גולן ואת ארוחת הבוקר לקחנו ממטארלו שבעין זיוון המתמחה במאפים אלוהיים המספקים עונג רב. התור המשתרך מחוץ למטארלו מעיד על איכותו. אסור להחמיץ את הקרואסונים הממולאים שלהם.