מי מפחד משמרים?! שיבוא פה קרוב לידי!

וידוי: השמרים ואני זו לא אהבה ממבט ראשון. הכל התחיל בסטוץ לא מוצלח שלא נגזים ונאמר בטראומה. היום, אני מאוהבת! וגם יודעת כמה קל לנצח את הפחד הזה.

דורית טלאור
| דורית טלאור | טיפוח No Matter What |

שמרים11

השמרים ואני – כבר אקדים ואומר למי שלא מכיר אותי לפני, כי מי שעוקב אחרי כאן או בפייס/אינסטוש יודע שהכל נגמר בסוף טוב! אבל, הכל התחיל בסטוץ לא מוצלח שלא נגזים ונאמר בטראומה.

מעשה שהיה כך היה, אמיתי לגמרי ולא מומלץ לנסות בבית.

נלך קצת אחורה בשנים (טוב, לא ממש קצת. 20 שנה בערך), אני בחורה רווקה, בתחילת דרכי עם האיש הלבן בגולן, אחרי סיום לימודי ההוראה שלי, מגיעה לגנן בגנון בקיבוץ באיזורינו (שמו שמור במערכת וגם לא ממש רלוונטי לסיפור). הסייעת המופלאה שלי מכינה כל שישי עם הילדים בחדווה חלות.

עצירה!

עכשיו יקום מי שהורה ולא מחכה לחלות של שישי מהגן?! כולם נהנים מהחלות הטריות שמגיעות עם הילד/ה ומתחננים לביס אחד קטן לפחות. עד כאן הכל טוב. הילדים מכינים, ההורים טורפים בהנאה, שישי מחוייך לכולם. בכל שישי מחדש.

עד שמגיעה התפנית הטרגדית, הסייעת האופה חולה ולא סתם! דווקא בשישי! אני משום מה מתעקשת לנסות להכין עם הילדים את החלות, כי יום שישי והם מחכים וחוץ מזה מדובר בילדים בני 2-3 שעיקר הלישה והעיסוק מסביב מעניין ומשמח אותם ומה שמשמח אותם, משמח אותי. כך חשבתי.

אז לא היה גוגל פנוי בשטח ובמודעות (לא כזו זקנה – מעט מבוגרת), אז אני פותחת את ספר המתכונים בגן ומתחילים, הילדים מאושרים, מערבבים, מחכים, לשים, יוצרים צורה, מלקקים אצבעות, אוכלים בצק חי. עד כאן הכל נראה כמו שישי רגיל וקסום.

מכניסים לתנור וגם אז זה יוצא בצבע שנראה הגיוני אבל המרקם… איך נאמר את זה בעדינות?! אבנים!!!

הילדים מרוצים, לוקחים את השקית, לא מביעים איזה תסכול. עד ש… החלות מגיעות להורים. שם חשדתי! החלות נזרקות לפח בסיום השביל מהגן (מזלי שלא עליי). נשמעים קולות קלים, של כעס נדמה לי ודרישה ברורה וקולנית שהסייעת לא תהיה חולה יותר בימי שישי.

אני כמובן מתרחקת משמרים לאורך שנים! כישורי האפייה שלי מסתפקים בעוגות בחושות עם קערה וכף. עד שאני מחליטה ללמוד קונדטוריה, אצל גלית האחת ויחידה והיא עוזרת לי להתמודד עם הפחדים ולהצליח להתאהב בהם ולהאמין בעצמי, מחדש!

טוב, אז כמו שאמרתי הסוף טוב…

אז קדימה, אם אני מכינה שמרים למרות הפוסטראומה, גם אתם יכולים!

20170812_080838

רגע לפני המתכון:

*היו סבלניים, שמרים זה בערך לטפח עוד ילד או ילדה במקרה שלי.

*עבדו לפי הסדר.

*כל מה שכתוב ללוש במיקסר יכול לעבוד מצויין בלישה ידנית.

*כדי לתפוח שמרים זקוקים לחום, אהבה וסבלנות.

*אל תפחדו מהפחד! צאו לדרך…

שמרים5

והרי המתכון:

1 קילו קמח (עדיף מנופה, ייתן יותר אווריריות, אבל גם הכנתי בלי ויצא מוש)

2 כפות שמרים יבשים (מהשקית וואקום)

3/4 כוס סוכר (כוס חד פעמית מפלסטיק)

100 גרם חמאה (רצוי בטמפ' החדר)

1/2 2 כוסות חלב (כוס חד פעמית מפלסטיק)

כפית תמצית ווניל (רצוי איכותית)

4 ביצים (רצוי בטמפ' החדר)

1 כפית מלח

אופן הכנת הבצק:

קמח ושמרים במיקסר עם וו לישה, מוסיפים סוכר. בכלי נפרד, שמתאים למיקרו, שמים את החמאה חתוכה לקוביות בתוך החלב ומחממים למצב פושר שהחמאה די נמסה מוסיפים לנוזלים את הביצים ותמצית ווניל. מוסיפים את תערובת הנוזלים ליבשים שבמיקסר (קמח+סוכר+שמרים) ולשים, כשהבצק טיפה מתגבש מוסיפים את המלח. לשים עוד כשבע- עשר דקות עד לבצק נעים ורך. מניחים להתפחה עד שהבצק מכפיל את הנפח.

אני שמה שקית עם מעט חורי איוורור מעל הקערה ואז מגבת או שמיכונת. בימים ממש קרים גם ראש שום מעל (מזרז התפחה).

מכינים את המילויים שרוצים:

המילוי המועדף שלנו: אני לרוב בוחרת בממרח נוטלה או השחר בנדיבות ואם רוצה שחיתות מפזרת מעל קצת פירורי חלבה, אפשר גם ממרח חלבה.

למלית קינמון: ממיסים 200 גרם חמאה עם כוס סוכר וכפית קינמון.

למלית קקאו: כוס סוכר עם רבע כוס קקאו, אפשר גם להוסיף 1 כפית קינמון ו100 גרם חמאה מומסת.

לאחר שהבצק תפח, מחלקים לארבעה כדורים שווים, מרדדים כל אחד למלבן בגובה קצת פחות מחצי ס"מ. מורחים בנדיבות את המילוי שבחרנו על כל שטח המלבן. מגלגלים לרולדה. אפשר להשאיר ככה. ואפשר לחצות לאורך הגליל מקצה לקצה וליצור בורג. כאן בתמונה למטה גם וגם.

IMG-20160927-WA0021

מורחים בביצה טרופה, מתפיחים שוב, מכניסים לתנור 180 מעלות, בין 30 – 35 דקות. תלוי בתנור. נועצים קיסם לבדוק שמוכן.

בינתיים: מכינים סירופ, מרתיחים כוס סוכר+כוס מים עד שנמס. הכלל בסירופ: מורחים חם על עוגה קרה או קר על עוגה חמה. זה נותן את הברק ועוד טעם כמובן, תהיו נדיבים (תמיד).

עכשיו תקשיבו לסוד ממש כמוס, לפעמים אני לוקחת את הבצק של החלה ומורחת מילוי וזו העוגת שמרים פרווה הכי מוצלחת שיש ואם כבר אתם לא מפחדים משמרים אז אל תוותרו על הלחמניות האלו.

שמרים1

לסיכום והכי חשוב! גם אם לא הולך, נסו שוב! היום אני כבר שנים שלא אוכלת שמרים (כן מכינה ולא אוכלת) אבל מכינה לפחות פעם בשבוע, כי זה תרפיה לנפש. משהו בתהליך הזה הוא חמים ומתפיח לי את הלב ובכל זאת למרות שלא אוכלת, אני יודעת כבר לפי המרקם, הריח, האווריריות האם יצא טעים ונעים גם בלי לטעום אחרי. נסו ותתאהבו.