זהירות נוכל! פרק 6

האסימון סוף סוף נופל והשקרים מתגלים בזה אחר זה.

– מתגלים בזה אחר זה
האסימון סוף סוף נופל
והשקרים
– מתגלים בזה אחר זה
האסימון סוף סוף נופל
והשקרים
– מתגלים בזה אחר זה
האסימון סוף סוף נופל
והשקרים
האסימון סוף סוף נופל

בחורה עם מחשב נייד

5j453pdxux3cz7s1c2ny-300x225 

 תודות לגנבה החברה שלנו התמוטטה, החוב לבנק הפועלים הלך ותפח, הרב עזב בכבוד ואת חתימתו בחשבון ובצ'קים כבר לא צריך. אנו עומדים בפני סגירה. אבל המנכ"ל הנבל ממשיך להסתובב ולהמר. אחרי שהשתמש לשם כך בכספי החברה, הוא ממשיך לנסות ולקבץ כסף מחברים ומכרים, חלקם תמימים כמוני, חלקם יודעים טוב מאוד עם מי יש להם עסק.

ואני? אני ממשיכה להתנהג כאחרון האצילים, כמו שחונכתי, מחזירה את הכספים לכל האנשים ששילמו לנו בתקווה למצוא שידוך, והתבדו. אחרי שהפכתי עולמות ועשיתי סלטות וקיבצתי ואספתי והסברתי והצלחתי להחזיר את הכסף ללקוחות התמימים שלנו, הודעתי לכבוד המנכ"ל, מר רז זמצקי, שצריך להחזיר את המשרד. "תני לי לעשות את זה", הוא אומר לי, "הם עבריינים". העובדה שבעלי המשרד היו האנשים הכי נחמדים שהכרתי, והם סגרו איתנו את העיסקה בלחיצת יד, נשכחה ממנו.

לימים הסתבר לי שרז אמר לבעלי המקום "או שאתם תמצאו שוכרים או שאני", ונעלם כדרכו בקודש, בלי אחריות ובלי מצפון. ועוד נודע לי, מפי אחד מבעלי העסקים במקום, שרז רכש ממנו תוכנה ולא שילם עבורה. עיון קצר במסמכים שלנו לימד שכסף עבור התוכנה הזאת הוא דווקא כן לקח מהקופה שלנו. שוב איזה קזינו הרוויח על חשבוננו.

והנה מגיע הנבל לביתי עם ערימת טפסים, חותמת אחת (מתוך שתיים) וחצי פנקס צ'קים, משאיר הכול אצלי ו…ונעלם. פשוט נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה. אחרי כמה ימים של ניסיון ליצור איתו קשר, סוף סוף הבנתי: נעקצתי!

בושה ונכלמת כינסתי את בעלי ושני בניי והודיתי בפניהם: הייתי תמימה, גררתי אתכם אחריי, ועכשיו כל הכסף הלך. מה שנתתי לו מכספינו האישי ,ומה שעוד אני עדין משלמת הכול ירד לטמיון. רז זמצקי עבד עלינו בעיניים. כל הזמן הזה, שחשבנו שהוא חבר שלנו, שהאמנו להבטחות שלו, שעזרנו לו, שאירחנו אותו והאכלנו אותו ועזרנו – הוא רצה מאיתנו רק דבר אחד: כסף.

אחרי כמה ימים הצלחתי לתפוס אותו בנייד. הוא עוד לא ידע שאני יודעת, הוא עוד לא הבין שבעלי ובניי יודעים . אבל כשאני מעמתת אותו עם העובדות הוא מודה ומתוודה. נכון לקחתי מכם כסף, אבל אני נשבע שהנה אני מחזיר אותו, כבר מגיע עם הכסף. אנחנו עדיין מחכים.

בינתיים הבנק החליט שבסיפור הזה יש לו ממי לקחת, מאחד את חשבוני הפרטי עם חשבון החברה, ואז מתברר שהמנוול שם עליי הכול! החברה בדברים מסוימים כולה על שמי, היא נפלה ואני נפלתי. לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי. עוקץ מושלם. הצילו אני מתעלפת!

מה עושים? אין לי כסף לחיות, לקנות אוכל, לכסות משכנתא, לשפץ את ביתה של הבת שלי בכפר עידוד, כפי שהבטחתי לה. ואז אני גם מבינה, אפילו אמו החולה, לא באמת הייתה אז חולה. החלטתי ללכת לביתה, בכל זאת – מכרה ותיקה ואם אסירת תודה על מה שעשיתי עבור בנה. אולי ממנה תבוא הישועה? היא פותחת לי עם סיגריה ביד. "מה קרה? למה את בוכה?". וכשאני מספרת לה היא עונה "גם לך הוא עשה את זה? גם לנו! הלוואי היית מספרת לי שהוא מת. איך הוא עשה לך את זה, אחרי שהכנסת אותו הביתה ואירחת אותו וטיפלת בו? אני מתביישת. אני יושבת עליו שבעה. בואי תשמעי את הסיפור שלי".

"לא מעניין אותי הסיפור שלך", אני עונה לה, שתינו בוכות. "יש לי את שלי. למה לא הזהרת אותי? למה נתת לי ליפול? למה אני?"

והיא יושבת, מעשנת סיגריה בסיגריה  ומספרת לי הכול.את כול מה שעבר עליה ועל משפחתה ,ועוד אי אלו הרבה אנשים  בעקבות  הבן זבל שלה , היא אפילו מוכנה להעיד במשטרה ובבית המשפט אם אומר לה. אני יוצאת ממנה המומה, חוזרת הביתה, מנסה לארגן מחדש את חיי, חושבת מה לעשות, למי לפנות, ואז מתחילים להגיע הטלפונים שאף מכם לא רוצה לקבל. "שלום", אומר האיש הלא כל כך נחמד בצד השני של הקו, "יש לך עסק עם השוק האפור. יש כאן צ'קים שלך, אני יודע מי את ואיפה את גרה".

"אבל אדוני, זה לא אני זה הוא…"

"אנחנו מכירים אותו. לקוח קבוע. מה לעשות, חילק לנו מהצ'קים של החברה".

אימאל'ה!

 

בפרק הבא: הנבל ממשיך לפזר צ"קים, אנשים מתקשרים, רפי גינת וכולבוטק שלו בתמונה ,וגם המשטרה .