גברים ללא נשים

גברים ללא נשים – פוסט על הספר החדש מאת הרוקי מורקמי. הספר הוא אסופה של שבעה סיפורים קצרים העוסקים בגברים, נשים, זוגיות, בביחד ובלבד.

גברים ללא נשים - פוסט על הספר החדש מאת הרוקי מורקמי. הספר הוא אסופה של שבעה סיפורים קצרים העוסקים בגברים, נשים, זוגיות, בביחד ובלבד.
גברים ללא נשים_הרוקי מורקמי_הבלוג של לליב

גברים ללא נשים הוא ספר חדש מאת הרוקי מורקמי. הספר הוא אסופה של שבעה סיפורים קצרים העוסקים בגברים, נשים, זוגיות, בביחד ובלבד.

על מה הספר?

כשקיבלתי את הספר לסקירה שמחתי מאוד. אין כמו ספר חדש של הרוקי מורקמי, לדעתי גדול הסופרים היפנים כיום וללא ספק אחד האהובים עליי, כדי לשמח את רוחי.

הספר הזה זכה לשבחי הביקורות, וגם לשבחים שלי, וזה לא מפתיע בכלל. הכתיבה של הרוקי מורקמי לדעתי תמיד מדוייקת ומרגשת, והפעם גם בסיפורים קצרים. חוץ מסיפור אחד, אהבתי את כולם וקראתי אותם בנשימה אחת.

מדובר בספר שמכיל סיפורים קצרים, שבעה סיפורים (שכאמור לדעתי שישה מהם ממש מעולים) והנושאים הם כאלו שכל אחד ואחת יוכלו בקלות רבה להתחבר אליהם.

בכל אחד מהסיפורים מורקמי מתמקד בגבר אחד שחייו במרכז הסיפור. מאיזושהי סיבה ובאיזו דרך כלשהי, אותו גבר שעומד במרכז הסיפור מוצא את עצמו לבד. תגידו שבלי אישה לא בהכרח אומר להיות לבד ואומר לכם שאתם בוודאי צודקים, אבל המרכז של הסיפור חיים הוא גבר לבדו, וההתמודדות שלו בעולם, לטוב ולרע.

הסיפורים הם נוגעים ומרגשים ועם זאת לא חפים מהציניות ומהאירוניה שכל כך מאפיינת את הכתיבה של הסופר המוכשר הזה. על הסיפור של הגולם שהוא כנראה הומאז' לקפקא אני די ויתרתי, לא ממש הבנתי מה הרעיון של לכתוב מחדש את הסיפור הזה מלבד העובדה שהוא כמובן גם מתכתב עם התמה המרכזית של כל הסיפורים בספר, גבר שמוצא את עצמו לבדו בסיטואציה הזויה.

תהנו מהספר! אני נהניתי, מאוד.

איך זה מתחיל?

תנהגי במכונית שלי

"בהינתן הפעמים הרבות שבהן נסע במכוניות נהוגות בידי נשים, הגיע קאפוּקוּ למסקנה שרוב הנהגות משתייכות לאחת משתי קטגוריות: או שהן קצת אגרסיביות מדי או שהן קצת ביישניות מדי. למרבה המזל — וכולנו צריכים לשמוח על כך — האחרונות נפוצות הרבה יותר. ככלל, נשים ליד ההגה זהירות יותר מגברים. מובן שאין להתלונן על הזהירות הזאת. אבל סגנון הנהיגה שלהן נוטה לעצבן נהגים אחרים.

עם זה, נראה שרוב הנשים האגרסיביות משוכנעות שהן נהגות מעולות. ברוב המקרים אין הן רוחשות כלפי אחיותיהן הביישניות אלא בוז, ומתגאות בכך שהן, לפחות, אינן כאלה. הן אינן מודעות להשתנקויות ולהטחות הבלמים הנלוות לחילופי הנתיבים הפתאומיים והנועזים שלהן, ולמילים הלא־מחמיאות־במיוחד שזורקים לעברן שאר הנהגים.

מובן שלא כל הנשים משתייכות לאחת משתי הקבוצות האלה. יש בהן נהגות נורמליות, שאינן לא אגרסיביות מדי ולא זהירות מדי. חלקן עשויות אפילו להיקרא מומחיות. אף על פי כן, כך או אחרת, אפילו בצד אותן נהגות מומחיות קאפוקו חש בדרך כלל מתח מסוים. אין לכך סיבה קונקרטית שהוא היה מסוגל לנקוב בה, אבל ממקומו במושב הנוסע הוא חש איזה חיכוך באוויר, שמילא אותו מתח. גרונו היה מתייבש, או שהיה מתחיל לומר דברים אוויליים ובלתי נחוצים בעליל, רק כדי לקבור את השתיקה. (…)"