רגע לפני פתיחת עונת התערוכות 2022 במוזיאון חיפה לאמנות הצפנתי לראות מה בתפריט.
הנושא הנבחר השנה בני אדם מרגש ומתכתב טוב עם התקופה, ההתמודדות האישית, והחברתית, ראיית האחר, קבלת הדומה והשונה, התבוננות בגובה העיניים.
האוצר קובי בן מאיר הטיב לתאר את הרציונאל שמאחורי בחירת האמנים, מחיפה עיר הנמל עליה אנו מתבוננים מבעד לדמויות מקומיות, מפליגה הספינה אל שכנתינו מצפון סוריה והפליטים שברחו ממנה ללבנון, הספינה ממשיכה לתורכיה ולתמונה נכנסים גם האנשים כשהקורונה קושרת את אירופה והמזרח התיכון.
בכל אחת משלושת התערוכות המרכזיות מפנה מבט אל אנשים שחיים לצידנו, ולאופן שבו אנחנו מתבוננים בזולת.
התערוכות עוסקות בדיוקנאות חברתיים: בדימויים של בני אדם, שמעבר להיותם ייצוגים חזותיים של אינדיבידואלים, הם גם ייצוגים של מעמד חברתי, כלכלי ופוליטי. הן בוחנות את היחסים שבין היחיד והכלל, וכיצד האדם מגדיר את סביבתו.
התערוכות מדברות במבט, בשפת גוף, בלבוש ומזמינות את הצופה להתחבר לחוויה.
המציגים:
אדריאן פאצי: דממה דקה
אנה לוקשבסקי: טיפוסים
וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר: המבט
אוצר : קובי בן מאיר
על התערוכות
תערוכותיו של אדריאן פאצי
מימין יותם יקיר מנככ"ל המוזיאון ואדריאן פאצי
פאצי, מהאמנים המרכזיים והמשפיעים בזירת האמנות העכשווית, מציג תערוכת יחיד מקיפה של עבודותיו ושתי עבודות וידאו חדשות שמוצגות בבכורה עולמית תחת השם: 'דממה דקה'.
פאצי נוגע ביצירותיו בתהפוכות הפוליטיות והחברתיות של ימינו, מתוך נקודת מבט הומניסטית, המחפשת לשמוע את קולם של האנשים שחווים את התהפוכות הללו על בשרם.
העבודה המרכזית של אדריאן פאצי בתערוכה היא "מילים שבורות ", מיצב ווידיאו בחמישה ערוצים המציג חמישה פליטים סורים שאותם פגש אדריאן פאצי בפרברי ביירות. הפליטים התבקשו לתאר את קורותיהם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ולספר על האירועים שהובילו לבריחתם ללבנון.
מילים שבורות
פאצי עוסק במשברים פוליטיים על ידי התעמקות בנסיבות חייו של היחיד. העבודה חוקרת את הבעות פניהם ואת מחוותיהם הקוליות והגופניות של חמישת הפליטים, המבעים האלה מעבירים תחושה ויוצרים קרבה עם הצופה. חמשת היחידים, המצולמים מייצגים מאות אלפים אחרים שחיים מרחק של כמה שעות נסיעה מחיפה שחייהם השתנו לבלי היכר במהלך מלחמת האזרחים.
הצופה מוזמן לשוטט במרחב בו מוקרנות הדמויות, כל דמות על מסך נפרד. הקולות של האנשים עורבלו ונשמעים ברקע מבלי שניתן לשמוע את הנאמר. כל אדם ומילותיו והכאב הקבוצתי שהוא סך הכל של הצלילים.
בנוסף, מוצגות בתערוכה שתי עבודות חדשות של האמן בבכורה עולמית :'פגישה' ו-'הנוודים'.
שתי העבודות שנעשו בימי הקורונה בשנה 2021 , בודקות את השפעת מגפת הקורונה של המרחב העירוני, ועל מקומו של היחיד במרחב זה.
העבודה 'פגישה ' היא עיבוד למיצג שערך פאצי בסיציליה באפריל האחרון במהלך חג הפסחא. בזמן שנאסר קיומן של תהלוכות חג המוניות בשל המגיפה, פאצי תכנן תהלוכה אינטימית לפני עלות השחר ברחבי העיירה 'מודיקה' בסיציליה.
נוודים
בעבודה "הנוודים", מוצגות שתי הקרנות בו זמנית – האחת בשחור-לבן והשנייה בצבע. ההקרנה בשחור-לבן היא יומן מסע ויזואלי של האמן, שצילם את הדרכים השוממות ברחבי אלבניה בהן נסע ב-2020 ו-2021.
ההקרנה בצבע בוימה על-ידי פאצי בקיץ 2021 בכפר רץ' שמצפון לעיר הולדתו 'שקודרה'. המצלמה נעה לאחור במורד הכביש, ומגלה כמה מתושבי הכפר הצועדים לאורכו. עם זאת בסוף הסרט, כאשר המצלמה מטפסת עם הכביש במעלה גבעה, רואים האנשים הצועדים מצטיירים כקבוצה. זהו דימוי של לידה מחדש, של התחברות מחודשת למרחב ויצירת קהילה.
תערוכתה של אנה לוקשבסקי:
האמנית החיפאית אנה לוקשבסקי מציגה את תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה שלה 'טיפוסים'.
בתערוכה מוצגות דיוקנאות של האמנית מן העשור האחרון, בהן היא בוחנת את המנעד החברתי החיפאי הרחב.
אנה משוטטת בסביבת הסטודיו שלה ומחפשת ברחוב טיפוסים, דמויות שקולעות למאפיינים אתניים וחברתיים ברורים, כאלה שיש משהו ייחודי באישיותם שפורץ את מעטפת ה"טיפוס" ולוכד את מבטה.
כאשר היא נתקלת באדם מעניין, היא מבקשת את הסכמתו , רושמת אותו בו-במקום ברישום מהיר ומזמינה אותו אליה לסטודיו.
במהלך כמה מפגשי סטודיו, בעודה משוחחת איתו ומאזינה לו, היא מציירת ומחלצת מהקטגוריה האתנית והחברתית אינדיבידואל רב-רבדים.
אנה מציירת את האנשים בסגנון פוסט מודרני. היא נותנת ביטוי ביצירתה למגוון הרבדים המצויים באדם: הרבדים החזותיים, הרבדים החברתיים והרבדים הנפשיים. נקודת המבט שלה מקורית ומתובלת בהומור.
היא מנתחת את הסביבה האורבנית ומציירת את המגוון הדמוגרפי הרחב שמרכיב את הרב-תרבותיות הישראלית.
מעניין ומרגש לראות את העיר חיפה ואת החברה בישראל דרך מגוון הדמויות שאנה בחרה לצייר.
תערוכתם של וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר
התערוכה 'המבט' מפגישה בין שני אמנים שמאה שנים מפרידות ביניהם – וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר – ומתמקדת בדיוקנאות מצולמים.
הצלם הנודע אוגוסט זנדר החל לעבוד על הפרויקט האֶפִּי שלו "אנשי המאה ה-20" בשנות ה-20 של המאה ה-20.
לאורך כארבעים שנה צילם זנדר מאות גרמנים בסביבת חייהם, במקום העבודה או בבית, ותצלומיו מתקבצים יחד ליצירת דיוקן של גרמניה בימי רפובליקת ויימאר.
כמאה שנים מאוחר יותר, האמן וולקן קזלטונץ', הפועל באיסטנבול, יוצר בהשראתו של זנדר עבודות הווידיאו מרתקות השופכות אור על המציאות העירונית בטורקיה של ימינו.
באמצעים חזותיים דומים של צילום דמויות על רקע סביבתם הטבעית, כל אחד משני אמנים אלה דן במפגש בין הפרטי לציבורי ובסוגיות של חברה ומעמד.
לצד שבע הדפסות נדירות של תצלומים של אוגוסט זנדר משנות ה-20, מוצגים שני מיצבי וידיאו של האמן וולקן קזלטונץ', כמו גם ספר-אמן חדש שהוא יצר בהזמנת מוזיאון חיפה לאמנות,שיושק לראשונה כחלק מפתיחת התערוכה.
לסיכום
נהניתי מחווית הצפייה בשלושת התערוכות , אהבתי מאד את המעוף שבבחירה להציג את שלושת האמנים בו זמנית , את הקול של המבטים ושפת הגוף של היצירות הסטטיות ושל המיצגים.
כל כך הרבה אנושיות, חוסר ביקורת וקבלה יש בתערוכות האלה והרבה נקודות לחשיבה לאחר הצפייה בהן.
היה מרגש ומעניין.
אוצר: קובי בן מאיר
פתיחה: יום שישי, ה – 11.2.2020
הכניסה חופשית ביום שישי ושבת :11.2.2020-12.2.2020
נעילה : 25.6.22
אירועים מיוחדים לרגל הפתיחה:
יום שישי, 11.2.22, 11:00:
השקת ספר-אמן של וולקן קזלטונץ'
שבת, 12.2.22, 11:00:
שיח עם האמן אדריאן פאצי ואוצר התערוכה קובי בן מאיר
שעות פתיחה:
ראשון ורביעי 10.00-16.00
חמישי 12.00-20.00
שישי 10.00-14.00
שבת 10.00-16.00
מוזיאון חיפה לאמנות, רחוב שבתאי לוי 26, חיפה
www.hms.org.il
צילום: נירה פרי
שלכם ובשבילכם,
נירה פרי
בלוגרית לייף סטייל, מאמנת המתמחה באימון נשים