שלוש מטפחות

שלוש מטפחות

מאת חנה טואג

עורכת תלמה פרויד

הוצאת כרמל

264  עמ'

איסבל היא בת לצאצאי האנוסים בעיירה בלמונטה. היהודים הנסתרים של בלמונטה חיו בעצם חיים כפולים. כנוצרים כלפי חוץ וכיהודים בתוך ביתם ומשפחתם הגרעינית. מאחר וכל ספרי הקודש נשרפו והועלו על המוקד בתקופת האינקויזיציה , כל מה שנותר ליהודים הוא זכרונות של המורשת היהודית, שברי תפילות וחלקי פסוקים, מנהגי חגים קטועים ומבולבלים. ומעל לכל שרתה האימה מפני הגילוי של סודם על ידי שכניהם הנוצרים.

איסבל בילתה זמן רב בילדותה אצל סבתה גבריאלה אשר הקסימה אותה בסיפוריה והדריכה אותה במנהגיה.זו מהותה של התורה שבעל פה.

"אל תניחי את המטאטא והאשפה מול משקוף הדלת, שם הייתה

המזוזה. תשתדלי לא להתבונן בשמיים ולספור כוכבים במוצאי יום שבת כשהשכנים רואים,"

הזהירה שוב ושוב. ותלתה נקניקי דם בחלון המטבח לעיני שכניה הנוצרים, כדי להסיר צל של פקפוק

בנצרותם. אף שהכינה במטבחה רק נקניקי עוף.

"יש מרגל בכל מקום, שליחיו של הרודן מחפשים רק יהודים,"

נהגה להזהירה, מכוונת בדבריה לדיקטטור סַלזאר, ששלט בפורטוגל

איסבל, שסבתה קראה לה אסתר (המלכה), חיה בבגרותה בין שני העולמות. היא עוברת לגור בליסבון, לומדת באוניברסיטה ועובדת כמורה בבית ספר תיכון בבירה.

עם מות סבתה היא חוזרת לבלמונטה ללווייה, סבתה מורישה לה תיבה, אשר מובילה את איסבל לתהיות ולשאלות קיומיות של אמונה והיסטוריה .

היא עושה דרך ארוכה בהתחקות אחר שורשיה גם מן הפן ההיסטורי , הלשוני והדתי וגם בחוויות סוריאליסטיות שהיא נפתחת אליהן תוך כדי העמקתה בחידה שהורישה לה סבתה אל מול העובדות והמידע שהיא רוכשת מן הספרים ובלימודי השפה העברית ומקורות היהדות , עד לנעלות שבספירות של הקבלה.

היא מתוודעת בליסבון הבירה אל מורה, רבנית, המכוונת אותה אל הלשון העברית ותוהה עמה ביחד על יסודות הפילוסופיה שמאחורי המסורת הייחודית שנשמרה על ידי המשפחות על אף כל הקשיים הכרוכים בכך.

לאחר גילוי היהודים הנסתרים של בלמונטה ב-1917 על ידי שמואל שוורץ, מהנדס יהודי פולני, פורסם המידע ברבים ושנים לאחר מכן גם הוקם במקום בית כנסת , ורבנים מישראל הגיעו על מנת לגייר את יהודי המקום. (חלקם סירבו, בטענה שמעולם לא הפסיקו להיות יהודים)

מתוך ויקיפדיה

"בכניסה לבית הכנסת מוצב שלט בו נכתב: "כאן בבתי הכפר קיימו בסתר את מצוות היהדות במשך 500 שנה, מ-1492 עד 1992. הם העבירו את המסורת בעל פה מדור לדור, קיימו בחשאי את השבת ואת ימי ראשון קיימו לעיני השכנים מסביב, נזהרים שלא למעוד בין מנהגי היהדות והנצרות, מחשש ליפול לידי האינקוויזציה ומרתפיה (…) כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד, כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם. ומתוך העבר יקום העתיד"

חייה של איסבל מיטלטלים בין חלומות ערטילאיים ודמיוניים לשאלה הארצית כל כך המתייחסת לזהות שלה ושל בני עמה.

זהו ספר נפלא הכתוב בשפה עשירה, מרגשת ונוגעת . כתיבה יפה, בוטחת ובוגרת. ערוך היטב על ידי תלמה פרויד.

הספר גם מתאר גם פרק ארוך ועלום בהיסטוריה היהודית, אותו אסור לנו לשכוח.

חוייה אמיתית .מומלץ ביותר !

חנה טואג – סופרת , תושבת ראשון לציון. וזהו ספרה החמישי !