המופע:  אַחְדוּת – אֲחָדוֹת | גלעד ירושלמי

"מה שהוסר, חידד את בהירות הנשאר, 

כל מה שלא היה והוחמץ, האיר את הנוכח.

מה שלא הוגשם, שנפל בדרכו, שנשמט – 

בהיעלמו הפך את ששרד להוויה האחת היחידה האפשרית.

מת הפוטנציאל, נפטרה החרטה. 

כל הדברים שהיו ואלה שלא היו, 

בהיעדרם הולידו את הקיים."

המופע "אַחְדוּת – אֲחָדוֹת" מאת גלעד ירושלמי הוא יצירה רבת פנים ורבדים, שמציגה את התנועה בין מה שנעלם לבין מה שנותר, ומדגישה את האחדות הנובעת מהיעדרות והיעדר.

במופע משתתפות רקדניות יוצרות כמו אילנה אליאור, נורית אמיתי, מרתה גולדמן, רוני וולך, ורד יציב, סמדר כרמון, רותי מלמד ומיקי מרין, בגילאים שונים, מה שמוסיף ליצירה מימד של רב-גוניות וניסיון חיים.

במהלך היצירה, הכיסא משמש כאלמנט מרכזי.

אחת הרקדניות יושבת עליו כחולמת, בעוד שהשאר מתעוררות אט אט ומצטרפות אליה.

בסוף המופע, הכיסא מאבד את תפקידו כמרכז ההתרחשות והופך לחלק מיותר, כשהוא מונח הפוך בצד הרחבה. בעיני זהו סמל לשינוי ולמעבר מהפרטי והבודד לכללי ולמשותף.

היצירה מדברת על הריקנות ועל הפוטנציאל שמתגלה דווקא בהיעדר, כשמה שלא התממש מדגיש את החשיבות של מה שכן קיים. הנושא המרכזי הוא האחדות שנולדת מתוך ההיעדרות, והמעבר מהפוטנציאל הלא ממומש להוויה הקיימת והנוכחת.

התחושה הכללית במהלך המופע היא של התעוררות ואיחוד, כשבכל תנועה ניתן לראות את המעבר בין מה שנעלם לבין מה שנותר. השילוב של רקדניות בגילאים שונים מדגיש את הניסיון והחוכמה שמצטברת עם הזמן, ואת האחדות שנוצרת מתוך השונות.

סיכום

החלק השלישי של המופע "אַחְדוּת – אֲחָדוֹת" מציע חוויה אמנותית עמוקה ומורכבת, המשלבת תנועה, סמליות ומסר של אחדות הנובעת מתוך ההיעדרות.

זו יצירה שמזמינה את הצופים להתבונן על מה שנמצא כאן ועכשיו, ולהבין את חשיבותו של כל רגע ושל כל חוויה, גם אלו שלא התממשו.