הכתבה הבוקר ב-YNET גרמה לי לכאב בטן רציני.
לא, לא מדאגה לשלומם של הילדים התמימים.
פשוט- לא הפסקתי לצחוק!
בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי
מי שעוקב אחרי בזמן האחרון יודע כמה נטרפת דעתי בגלל כל מיני דברים שקשורים למסיבות הסיום של ילדיי.
אחד הדברים שמוציאים אותי מהדעת היא חלוקת דיסקים עם תמונות/קליפים.
בעולמנו הממוחשב, דיסקים הם מוצר שנמצא בשלבי יציאה מהשוק.
בדומה לקודמיהם, קלטות הוידאו וקלטות הטייפ – יש להם אורך חייים קצר ביותר.
ובניגוד אליהם הם סובלים מרגישות יתר לכל מגע, לכלוך או שריטה והחומר השמור עליהם הולך לאיבוד לעולמי עד.
בדור החדשני, העתידני שאנו מגדלים – יודע כל ילד שהיום עובדים עם דיסק און קי להעברת חומר.
כאשר רוצים להעביר לקבוצה של אנשים- פשוט שולחים קישור במייל או אפילו לווטסאפ ויש המון דרכים להגדיר את הקישור ככזה שרק מי שמקבל אותו יוכל לראות והנה נפטרה גם בעיית הפרטיות.
מה גם שזה הרבה יותר אקולוגי וירוק.
והרי בתי ספר בכלל ובה"ס הריאלי בפרט מתהדרים בפאר המוחות הטכנולוגיים וכולם נלחמים על התואר הנכסף :" בית-ספר ירוק".
גילוי נאות
אם תשאלו למה אני מתערבת, מאיפה הידע ולמה בכלל אכפת לי?
מודה שאחד מעיסוקיי העיקריים הוא עריכת וידאו.
חלק נכבד מהזמן אני עורכת קליפים לארועים כמו :בת/בר מצוות,ימי נישואים, פגישות מחזור וכן -גם מסיבות סיום.
סיפור הדיסקים לקח אותי כמה שנים אחורה, לתקופה שבה היינו צורבים דיסק אישי לכל ילד ואח"כ מתמודדים עם כל סוגי הריקושטים.
כן עלה לי במחשב/ לא נפתח לי בדי וי די/הדי וי די שלי כן קורא צרובים /לא קורא צרובים וכו' וכו' וכו'
וכל זה אחרי שהייתי עושה בקרת איכות פיזית לכל דיסק ודיסק.
כאב ראש וטרטרת שאין לתאר.
ולכן לא ברורה לי בכלל כל ההתעסקות הזו בדיסקים.
הלו – אנחנו בשנת 2016 – קומו עורו אל פלאי הטכנולוגיה- מה לעזאזל אתם כן מלמדים אותם בבה"ס?
ואלו הם אלו שצרכים ללמד אתכם.
כן, גם סרטי פורנו זה לא משהו שהם לא נתקלו בו כבר בעצמם.
מיחזור -זה כל הסיפור
עובדה מוכחת שהיא שבמערכת החינוך מודעים לחוק ההתיישנות של הדיסקים.
איך?
דיסקים ישנים מהוים מוצר בסיס מבוקש לעבודות יד אצל המורות והגננות.
אין ספור ליצירות שאפשר להכין מהם.
ואולי זו בכלל קונספיריצה מכוונת והם מחלקים דיסקים בכדי שבשנה הבאה ישתמשו בהם ליצירת סביבונים בחנוכה או ברכת הבית ביום המשפחה?
ונשאלת השאלה – לאיזה סוג מיחזור התכוון בדיוק הצלם של הריאלי בחיפה, כשנעזר בקבלן משנה אשר משתמש בדיסקים משומשים שעליהם סרטי פורנו?
סרט סקס כצ'ופר
לפני 8 שנים בערך, בימי פריחת הדיסקים הצרובים, הוריד בעלי מהאינטרנט סרט לבננו בן ה-3.
הלהיט התורן שנקרא "ארתור והמינימונים".
אחרי שבדק את תחילת הסרט וראה שאכן מדובר בסרט המבוקש צרב אותו על דיסק.
* לא אין טעם להתלונן עליו, חל על ההורדה חוק ההתישנות.
שישי בצהריים, אני בסוף הריון של האמצעית הולכת לחדר לנוח.
בחדר הילד הסמוך מכניס החצי את הדיסק למכשיר הדי וי די והולך לסלון לצפות בטלויזיה.
עוברת לה חצי שעה…
בעודי נחה בחדר היה נדמה לי שאני שומעת קולות גניחה.
בהתחלה חשבתי שאני חצי חולמת, אחר כך הייתי בטוחה שזו השכנה הרווקה בדירה הסמוכה- עד שנזכרתי שאין לה שום קיר שמקביל עם חדר השינה שלנו.
נגשת לחדר הילדים ומגלה את הילדון צופה נדהם בסקרנות בסצנת סקס לוהט של המין-יונים.
עצבנית בטירוף (תזכרו, אוגוסט חום וסוף הריון) אני צורחת על החצי שיבוא לראות במה נתן לילד לצפות.
והוא מגיע ונקרע מצחוק.
הילד? למזלנו הוא לא ממש הבין מה הוא רואה אז לא זכר את הסיטואציה כטראומטית.
והבעל?
עשה מאז דוקטורט בבקרת איכות בכל פעם שרצה להקרין לילד סרט שהוריד.
אז עכשיו אתם מבינים למה אני עדין לא מפסיקה לצחוק מהבוקר?
לכתבה המקורית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4818828,00.html
השיר הבא מוקדש באהבה לצלם של הריאלי :
[youtube wP30ivZRe9Y nolink]