יש שלושה דברים שמסכנים את האפשרות להמשך הקיום בכדור שלנו: פגיעה בסביבה, שנאה, שעלולה להוביל לשימוש בכלים עם יכולות השמדה, וחוסר גיוון, שפוגע ביכולת שלנו להתמודד עם מצבים משתנים.
באמצעות אלו, אדם מסכן את עצם הקיום של עצמו ושל כל החי והצומח שבסביבתו.
לפני חמש מאות שנה, כשהייתה יריבות בין קבוצות, שבט, מדינה, דת- זה היה מתפתח למלחמה. הצדדים היו שולפים חרבות ונלחמים, ובסוף המלחמה היה מנצח ומנוצח. לא הייתה סכנה שהפעלת הנשק תוביל להשמדה ולהרס בקנה מידה גלובאלי.
בשישה באוגוסט 1945 כל זה השתנה. הירושימה, פצצת האטום הראשונה.
המשמעות של התאריך הזה היא שכאשר השנאה שלנו מתעוררת, אנחנו מסוגלים להפעיל כלים שעלולים לגרום הרס רב. השנאה גייסה לשורותיה כלים שאסור שיופעלו. היא הפכה למסוכנת לכולנו, באופן שאנחנו לא יכולים להרשות אותה לעצמנו. ימים אלו במדינת ישראל ובעולם, אכן מדגישים זאת.
יום אחד ניגש למחבר יועץ, המוביל אותו למוזיאון מוזיאון מיוחד, שהוקם על ידי האיש המת, אשר פיתח את הגישה, שמבוססת על מחקרים ואירועים היסטוריים שמוצגים במוזיאון, המאפשרת למקד את הסכנות שאנו בני האדם מסכנים את חיינו וחיי שאר היצורים החיים לשלושת המוקדים.
שם המחבר פוגש קבוצה של סטודנטים, גננת עם תינוק בעריסה, מדריך ידען ואת אשתו של האיש המת.
אשתו של האיש המת הביא איתה קלסר שכתב האיש המת, לאחר שהחליטה להשלים את עבודת בעלה. תוך כדי הצגת הכתוב בו, נחשפים פרטיים אישיים של הזוגיות בין השניים והאישיות הייחודית של כל אחד.
אשתו של האיש המת, אשר הייתה ד"ר לפסיכולוגיה, מעבירה יחד עם היועץ סדנה המבוססת על תורתו של וילפרד ביון, פסיכואנליטיקאי בריטי שדגל בפיתוח העצמאות ואי תלות של המשתתפים בהנחיה. הקשר של סדנה זו למוזיאון התגלה בהנחה השנייה של האיש המת: אין לסמוך על ההנהגה בשינוי הנדרש.
בסיכום התהליך שעובר המחבר, הוא לומד, שהמפתח הוא שינוי של נקודת המבט. האיש המת שינה את נקודת המבט הנורמלית. מנקודת המבט שלו היו שלושה: כל האנשים החיים; כדור הארץ, המספק מקום מחיה לכל האנשים; והוא, המתבונן באנשים ובעולם. מנקודת מבט זו אפשר לראות איך האנשים מסכנים את העולם ואת עצמם. משם אפשר גם לנסות ולחפש פתרונות.
נקודת מבט זו יכולה להיות מסוכנת. תוכלו לגלות זאת כשתבינו מה קרה לו ולמשפחתו. ומה שקשה במיוחד הוא שלא ניתן לשלוח מישהו אחר שיתייצב בנקודת המבט הזו במקומך. זו משימה אישית.
וכאן מגיעים השותפים האמיתיים של אלוהים…
ספרו של אמיר בר יוחאי הוא מעין מאמר פילוסופי המוצג כספר קליל עם עלילה. מתחת לדמויות של האיש המת, אשתו, הגננת, אשר מיצגים בתת מודע ראיות עולם ופילוסופיות חיים שונות, תוכלו למצוא דיון מרתק על קבלת אחריות בעולם, מה היא הצלחה ומהו הרס.
מאחל לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
