בשיטות המשפט המודרניות וגם בישראל חלוקת הרכוש המועדפת היא הפרדה מוחלטת, על ידי חלוקת הרכוש לפי הערכת השווי במועד הפירוד. כשהצד שעל שמו רשום הרכוש, מעביר תשלום של מחצית השווי לצד השני. נשאלת השאלה כיצד יוערך ערכן של אופציות שאינן סחירות לצורך חלוקתן בין בני זוג בגירושין– האם לפי השווי במועד הפירוד, שעשוי להיות נמוך מאד או במועד מימוש האופציות בפועל? כשהשותפות למועד עתידי עלולה להיות הימור, שכן במקרים רבים בסופו של דבר האופציות לא ימומשו או ערכן ירד ומצד שני ייתכן שהשווי יעלה באופן ניכר.
מכיוון שאין המדובר בנכסים ברי קיימא שהיכולת לכמתם ברורה וודאית, אלא המדובר במניות לא סחירות, באופציות לעובדים ובמניות חברה, הערכאות המשפטיות מנסות משיקולי צדק ושוויון בין הצדדים, באותם נכסים שנוצרו במהלך החיים המשותפים, להימנע במידת האפשר מפגיעה בצד זה או אחר, חרף עיקרון העל לפיו יש לחלק הנכסים במועד הפירוד, זאת על מנת לשמור על איזון כלכלי בין הצדדים.
המחוקק סבר אף הוא כי נוכח אופיין של "אופציות" לא ניתן לשום שווין עובר למועד מימושן ומצא לחוקק את סע' 102 לפק' מס הכנסה הדנה באופן ייחודי באופציות לעובדים, המוקצות על ידי מעבידים שיש למסותן רק במועד מימושן ולא קודם, זאת נוכח הקושי בהערכת שווי מדויקת ללא מאפיינים ספקולטיביים.
מהו המצב המשפטי בישראל בנוגע לחלוקת אופציות בגירושין?
בית המשפט העליון אישר לאחרונה את ההלכה שנקבעה בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט נחשון פישר מבית המשפט לענייני משפחה שאושר גם בבית המשפט המחוזי, באותו המקרה האופציות הוענקו לבעל כבר במהלך תקופת הנישואין וניתן היה לממשן תוך כדי הנישואין, אך שני הצדדים העדיפו לדחות את המימוש, מתוך אמונה משותפת בחלום של הבעל ששווי האופציות של מניות החברה בעתיד יעלו באופן משמעותי. לכן נקבע כי יש לקבל את בקשת האישה ולדחות את הערכת שווי האופציות למועד מימושן בפועל ולא למועד הפירוד, כשהאישה היתה מוכנה לקחת את הסיכון שאם בעתיד השווי של האופציות ירד היא תפסיד את השווי שמגיע לה במועד הפירוד. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את חוות הדעת של פרופ' שחר ליפשיץ שבה נטען שהגירושין לא צריכים למנוע מהאישה את המשך השותפות בחלום. בחוות הדעת נקבע שאין חולק כי האופציות, ברובן הגדול, הן נכס משותף ותוצר של המאמץ המשותף המשפחתי, הרי שהמתבקש הוא כי נכס זה יחולק חלוקה בעין בין הצדדים ביום הפירוד, שכן אך ורק חלוקה שכזו תקנה לכל אחד מהצדדים את הערך הכלכלי המלא המגולם באופציות על סיכוייהן וסיכוניהן, מה שהוגדר על ידם – "השווי הנאיבי של האופציות ביום הקרע בתוספת ערך הזמן של האופציות". ואולם כיוון שהיתה קיימת מגבלת עבירות של האופציות ולא ניתן לבצע חלוקה בעין שלהן טרם מימושן, לכן במקרים מסוג זה, ראוי לבחור בחלופה הקרובה ביותר והיא חישוב ערכן של האופציות ביום המימוש בפועל. כאשר האיש עבד שנים רבות בסטארט-אפ בשכר נמוך הוא הבטיח לבת הזוג את הסיכוי ואת הסיכון הגלום בחלום שהחברה בעתיד תצליח והאופציה תמומש. הגירושין לא צריכים למנוע את המשך השותפות בחלום.
על מנת לאפשר וודאות משפטית לכל מי שמחזיק באופציות ועומד בפני הליכי גירושין, בשל המצב המשפטי המורכב בישראל עם מרוץ הסמכויות, בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט האזרחיים. יש להסדיר באמצעות חקיקה ממשלתית את נושא חלוקת הרכוש ובמיוחד חלוקת אופציות בגירושין מבלי להיכנע ללחצים פוליטיים כשטובת הציבור ובמיוחד טובת הצד המוחלש מבחינה רכושית תעמוד לנגד עיני המחוקק.