ריח ה"טשולנט חמין" הגיע עד שערי גן עדן...

יש משפחות שמפחדום לדבר על הנושא הזה
אבל אצלנו במשפחה מדברים על זה חופשי…
למה?
כי אומרים שזה "סגולה לחיים ארוכים…"
כמה ארוכים…מי יודע ?
סבתא רבה שלי מתה בגיל 106
סבי בגיל 96
ואבי בגיל 94…
למה הגרף… יורד לא מבינה…
כאילו זהו… עכשיו תורי?
למה…?
רק עכשיו התחלתי לכתוב בסלונה – Saloona
ויש לי עוד הרב מתכונים…
כשאני מרגישה לפעמים לא טוב,
"באינסטינקט בסיסי שלי" אני אומרת
למר אדון "קֹהֶלֶת" שלי בעלי שיחיה:
אני מרגישה לא טוב… "אני הולכת למות"…
והוא פתאום "המרגיע הלאומי"
"אל תדאגי… אצלכם במשפחה לא מתים לפני גיל 100"!
אז למה את דואגת? למה…?
"בטח יגיד כך… למה הוא מרגיש לא טוב ?
זו אני שלא מרגישה טוב…!
למה אני מספרת לכם את כל ההקדמה הזאת?
כי במשך 48 שנים מתוך 49 שנות נשאונו
אנחנו מקבלים את פני "יום השישי המשפחתי"
בקבוע…בשעה 18:45 מתפקדים אצל סבא סבתא
לא שאנחנו דתיים – אבל מסורת זו המסורת
כל השבט ילדים והנכדים לא מוותרים.
לאחרונה סבא קצת חורק…
גם סבתא קצת חורקת…
ניסינו להיכנס ל"מוסך" לעשות טיפול 70 אלף
אבל המוסכניק המשפחתי שלנו…
זה שבין בנימינה לזכרון…
נו… זה… שכחתי את שמו…!
אמר: "סבא סבתא…
אין מה לעשות בנוגע לחריקות ?"
ככה זה שיש "רכב אספנות"…
כל הזמן צריך לשמר אותו…
פה קצת לשמן… שם לחזק ברגים…
אבל תעודת ביטוח אין !
אז זהו שהילדים והנכדים לא מוותרים
על "שישי משפחתי"
החליטו על סבב ביניהם…
ועכשיו סבא וסבתא
מוציאים את "רכב האספנות" מהחניה רק פעם בשבוע…
השבוע זה השבוע של הבת האמצעית זו "מהסנדוויץ"
שמעה חורף, סופה, גשם, ברד, שלג…
אמרה אמא אולי אני מכינה "טשולנט"
רק אמרה "טשולטנט" אבא שלה…
זה מר אדון "קֹהֶלֶת" שלי קיבל חיוך מאוזן לאוזן
"חמין" טוב… אפילו טוב מאוד !
אפילו אם היא רוצה להתחרט היא כבר לא יכולה!

זהו אמא…
"הגיע הזמן שאני אלמד גם לעשות "טשולנט"
איילת יודעת להכין… זו הבת הקטנה
גל יודעת להכין… זו הכלה
ואת… הרי תחייה רק עד מאה ועשרים
ומה יהיה אחרי מאה ועשרים…?
אז קדימה מה לקנות…
באה עשתה רשימה ושאלה שאלות
אמרתי לה תכנסי לקבוצת הבישול שלי יש שם
תמונות בדיוק איך עושים "חמין" שלב שלב…
אבל היא…
נראה לך ? מה פתאום אולי לא נתת
להם את המתכון @ "הסודי" @ !
הלכה, קנתה, השרתה, טיגנה ובסיר הכי גדול
הכינה הכל הכל…
זהו אמרה?
"זו כל התורה? היא שואלת ?
זורקים הכל פנימה וזהו?
זה נקרא לבשל?

אמא !
את בטוחה שלא שכחת להגיד לי משהו…?"
"ואני… לרגע בילבלה אותי אממ…מממ… בטח בטוחה…
חיברה את תקע לשקע בסיר החשמלי…
נתנה ל"חמין" את "ברכת הדרך"… והלכה לישון…
בלילה…

אט אט…
התמזגו להם ריחות מזרח ומערב,
החמין עם הטשולנט – הקישקע עם הרגל
השעועית עם החומוס – הבצים עם הגריסים.
הבית התמלא בריחות …

ריחות שהצליחו להעיר את "הסנדוויץ" שלי
שואלת עצמה לפשר הריחות…
חצי ישנה היא יורדת… מהקומה העליונה לתחתונה
…"בעקבות הריח"…
ככול שהיא מתקרבת לסיר… הריח… מתגבר ומתחזק…
פתחה חלונות … אבל הריח ריח ה"חמין" כיסה את כל הבית…
הרהיטים הבגדים גם את הבעל וגם את הילדים…
לרגע… היא חשבה שהיא אוספת את הסיר
ומוציאה אותו מחוץ לתחום הבית… לגשם

8:00 בבוקר היא מתקשרת ואומרת לי :
זהו… איזה טעות זה להכין "טשולנט"
זו הפעם הראשונה וגם הפעם האחרונה !
בחיים… אני לא עושה יותר "טשולנט"!
בזהירות אני שואלת "למה?…"
בודקת עם עצמי אולי שכחתי לתת את
ה- @"סוד"@ ? "לא לא יתכן"…
אפילו להשרות את השעועית עם הגרבים אמרתי לה…
אז מה קרה ? מה?

והיא…את יודעת איזה ריח יש בבית?
עכשיו חודש עד שיצא הריח הזה?
אני עם "חמין טשולנט" גמרתי!
וממשיכה… "הלכתי לקנות בסופר בטח כל האנשים
לא הבינו מאיפה ריח הגי'פה הזה שנדבק לי לבגדים".
"גם אצלך יש כזה ריח כשאת מכינה היא שואלת?"
"אצלי…
מה… מה… מה פתאום יש ריח…
וכי למה שיהיה ריח ?…
בחמין אין אף פעם אין ריח…
חמין הוא נטול ריח…!"
נרגעתי…

"לפחות הוא יצא טעים…?"
אני שואלת ?

"אני חושבת שכן…
יצא אפילו יותר טעים משלך?
זהו ברגע זה החסרתי פעימה…
זה יותר קרוב מאשר רחוק
הרהרתי לעצמי…
יפה ילדתי אני ממש גאה בך
אני שמחה שזה יצא יותר טעים משלי…

אם הוא טעים…
ויש הרבה הרבה ריח בבית
זה סימן הכי הכי טוב…
למה…?
חחח…
כי עכשיו…
הוא יכנס בשמחה
ויצא בתרועה…
אמא…!!!
"אל תנסי לשכנע אותי אני עם "טשולנט – חמין"
איך שתקראי לזה… גמרתי!
אולי… אולי… מתמהמהת…
"אם תמותי אני מבטיחה לך אולי אעשה – מחווה…
ואכין לזכר ימים עברו".
זהו עכשיו "כשהסדוויץ" שלי יודעת להכין "טשולנט"
אני יכולה לנוח על משכבי בשלום…
לילה טוב לכולם.