רומאו ויוליה היו נאהבים בחייהם ובסופם הטרגי, קאסי ואית'ן סטודנטים למשחק בקולג' מגלמים את דמותם במחזה וכפי שרומז המחזה סופם לא היה טוב.
אך במהלך שנותיהם כשחקנים לאחר הלימודים, הם נפגשים ונדרשים שוב לגלם את דמות הנאהבים הטרגיים, מה שמעמיד שוב את אהבתם, פחדיהם ותשוקתם במבחן המציאות.
הסיפור הרומנטי של ליסה רייבן, הגיע אליי היישר לחורף הגשום וקר בגולן וזה בדיוק הזמן להתעטף איתו מתחת לשמיכה.
אני התקשיתי לשחרר אותו מידי, הוא סחף אותי בקלילות לתוך סיפור האהבה, בשנינות, בהומור, בכאב, באהבה. הרומן בין קאסי לאית'ן וגם הספר נוטף בתיאורי תשוקה וסקס מלאי רגש.
כמובן שמסקרן עד הסוף מה יעלה בגורלם, האם יצליחו להשתנות בשם האהבה? האם מספיק לדבר על הבעיות כדי לפתור אותם מול אנשים שאכפת לך מהם? או שמא החומות גבוהות מידי… כי "לפעמים אנשים בונים חומות כדי לראות למי אכפת מספיק כדי להרוס אותן" ולא תמיד נמצא האדם שמספיק אכפת לו בכדי לפרוץ אותן.
האם באמת ניתן להתגבר ולאחות לב שבור?! שאלת השאלות. הרומן מברר עד כמה קולות העבר וכוויות האהבה של רומאו ויוליה (קאסי ואית'ן) מצליחים לנהל את חייהם וחיי האהבה שלהם או שמא למנוע מהם לראות בבירור את האהבה שעומדת מולם.
האם יבינו (האם אנחנו הבנו את זה כחברה?) "שלפעמים לא צריך לתקן את מה שנשבר, אלא להתחיל שוב ולבנות משהו חדש. משופר אולי."
אז לכל אוהבי הז'אנר הרומנטי, נצלו את החורף שהגיע, תכינו תה, קחו שמיכה ותתכרבלו איתו כי אתם הולכים להיסחף ולהתאהב עד הסוף.