צילום: דוד קפלן
מופע המחול "קריסטין" מזמין את הצופה למסע אמנותי המשלב בין תנועה, מוזיקה ורגישות, תוך חשיפת הקשרים העמוקים בין זיכרון לתנועה ובין גוף למקצב.
המופע מורכב משני חלקים החלק הראשון סולו והחלק השני מפגש עם היוצרות מאי זרחי ועמית זרצקי
החלק הראשון: סולו
זרצקי מגלמת, דרך תנועה מדויקת ורגישה, את הקשר שבין זיכרון לבין הגוף.
תנועותיה מושפעות מצלילי מוזיקה מקורית של דניאלה ליונגסברג הבנויה על לופים וקטע קצר מהקלטות של קריסטין אופנהיים, שבהן המילים כמעט נבלעות, והמוזיקה יוצרת מקצב משתנה ועוטף.
הסולו מנסה לחקור ולהעצים את הרגישות האנושית דרך אלמנטים חזרתיים הנוגעים בשורש הקיום.
כשישבתי באולם החשוך וצפיתי ב"קריסטין", הרגשתי כאילו אני נכנסת לעולם שבו תנועה, זיכרון ומוזיקה חוברים יחד לחקירה אינטימית ומעוררת השראה.
הבמה הייתה חשופה, כמעט ריקה, אבל עמית זרצקי, בביצועה המרשים, הביאה לבמה עוצמה שקטה אך מהפנטת, המשלבת בין רוך וכוח.
במהלך המופע, התנועה של עמית נראתה כמו זרם בלתי פוסק, מתהווה ומתפרקת בו-זמנית.
היא סיפרה סיפור בלי מילים, אבל כל תנועה נשאה עמה הדהוד של זיכרונות – אולי שלה, אולי שלנו.
המוזיקה, עם לופיה הרפטטיביים והקלטות הלחישה של קריסטין אופנהיים, היוותה שותפה מלאה למסע, מעצימה את התחושה שכל רגע במופע הוא גם אישי וגם אוניברסלי.
הכוריאוגרפיה של מאי זרחי הייתה כמו מפה סודית, מובילה אותנו בין רגעים של בהירות לרגעים של עמימות.
המעברים המתמשכים בין חוסר נחת לסקרנות יצרו תחושת דריכות שהשאירה אותי על קצה המושב, רוצה להבין עוד, להרגיש עוד.
יותר מכל, המופע הזה הדהד בי את השאלה – מה אנחנו נושאים איתנו בזיכרון שלנו? ואיך הגוף שלנו הופך לכלי שמספר את הסיפור הזה?
המפגש עם היוצרות: מאי זרחי ועמית זרצקי
לאחר המופע מתקיים מפגש ייחודי עם הכוריאוגרפית מאי זרחי והרקדנית עמית זרצקי, שבו הן חולקות תובנות על הרציונל והעבודה שמאחורי היצירה.
המפגש מציע הצצה לתהליך היצירה שנבנה על עקרונות של פתיחות וחקירה.
דרך צלילים, תנועה וחיבור לרגע, הצליחו היוצרות להעניק מקום של כוח ליופי ולרגישות.
הן מתארות כיצד המוזיקה מגיבה לתנועות הרקדנית וכיצד פרשנותה האישית של עמית מחברת בין המופשט למוחשי.
העבודה בנויה בין אלמנטים שבתוכם יש כללים אבל יש גם חופש כך שכול מופע שונה.
המעברים בעבודה נבנו בקפידה, כדי ליצור זרימה בין הרגעים השונים ולטוות יחד חוויה שלמה ואחידה.
הסולו בנוי מהצטברות חוויות שביחד מהוות מונולוג תנועתי העונה לשם "קריסטין".
סיכום
"קריסטין" הוא מופע מחול עוצמתי, שמאתגר את הקהל להישאר פתוח לפרשנויות ולרגשות המתעוררים במהלך הצפייה.
התנועה, הזיכרון והכוחות הבלתי נראים משתלבים ליצירה עמוקה, המתפקדת כמעין מונולוג תנועתי מרגש.
זו חוויה שמותירה את הצופה עם חומר למחשבה.
יוצרות
כוראוגרפיה: מאי זרחי
בשיתוף עם הרקדנית: עמית זרצקי
מוזיקה מקורית: דניאלה ליונגסברג, הכוללת קטע קצר מאת קריסטין אופנהיים
עזרה טכנית: עודד קוממי
צילום: Dor Pazuelo
נירה פרי
בלוגרית לייף סטייל, מאמנת המתמחה באימון נשים