קול/ כריסטינה דאלצ'ר

הממשל החדש החליט להפוך את המשפחה לטהורה ולהחזיר את הזמן אחורה. לזמנים שבהם הגבר היה ראש המשפחה והאישה הלכה תמיד אחרי הראש.
לשם כך, אושר חוק, האוסר על נשים לדבר יותר מ-100 מילים ביום. נקבע, שנשים אינן מורשות לצאת לעבוד ונאסר על ילדות ללמוד לקרוא ולכתוב.
המין הנשי שועבד למין הגברי. הנשים היו אסירות. חייה של ג'ין הפכו לבלתי נסבלים. אבל לא רק שלה…

"פעם נהגנו להישאר ערים ולשוחח. להישאר במיטה עד מאוחר בבקרים של סופי השבוע, לדחות מטלות ולקרוא את עיתוני יום ראשון. לערוך מסיבות קוקטייל וארוחות ערב חגיגיות וברביקיו בקיץ, כשמזג האוויר השתפר. נהגנו לשחק משחקים- תחילה 'ספיידס' ו'ברידג"; בהמשך, כשהבנים היו גדולים מספיק כדי להבחין בין שש לחמש, 'מלחמה' ו'גו פיש'.

 

ולי, בנפרד מהמשפחה, היו פעם חברות. "מסיבת אווזות," קרא  פטריק לערבי הבילוי שלי עם הבנות… היו לנו מועדוני קריאה ושיחות על קפה; התווכחנו על פוליטיקה בברי- יין, אחר כך במרתפים- 'לקרוא את לוליטה בטהרן', בגרסה משלנו. אנחנו הינו, במילותיו של פטריק, הקולות שאי אפשר להשתיק.

 

נו, מה שמוכיח כמה פטריק יכול גם לטעות.

 

אלה הם פני הדברים עכשיו: יש לנו הקצאה של מאה מילים ליום. הספרים שלי כולם נעולים בארונות כדי שסוניה לא תגיע אליהם. מה שאומר שגם אני לא יכולה להגיע אליהם. פטריק נושא עליו את המפתחות כמו משקולת, ולפעמים אני חושבת שכובד המשא הזה שגורם לו להראות מבוגר יותר.

 

יותר מכול אני מתגעגעת לדברים הקטנים: צנצנות של עטים ועפרונות בפינת כל חדר, פנקסים תחובים בין ספרי בישול, רשימת קניות.. "

 

ד"ר ג'ין מקלילנד  אישה משכילה, המתגוררת בארצות הברית בימינו, חיה כך את חייה. איך זה קרה? מי נתן לזה לקרות?

 

הממשל החדש החליט להפוך את המשפחה לטהורה ולהחזיר את הזמן אחורה. לזמנים שבהם הגבר היה ראש המשפחה והאישה הלכה תמיד אחרי הראש.

לשם כך, אושר חוק, האוסר על נשים לדבר יותר מ-100 מילים ביום. נקבע, שנשים אינן מורשות לצאת לעבוד ונאסר על ילדות ללמוד לקרוא ולכתוב.

המין הנשי שועבד למין הגברי. הנשים היו אסירות. הן קבלו צמיד שדאג שלא ידברו ובהמשך אף יעברו "שטיפת מוח".

 

חייה של ג'ין הפכו לבלתי נסבלים. אבל לא רק שלה…

 

עד שיום אחד, אחיו של נשיא ארצות הברית נפגע בראשו בתאונה.

ד"ר מקלילן היא נוירולוגית מומחית בטיפול בנפגעי ראש. היא התקווה של הנשיא להצלת אחיו. מציעים לה לחזור לעבודה ואף מוציאים לה את מד המילים הענוד לידה.
היא תזכה לקבל שוב משכורת, שבהחלט תעזור למשפחה שצריכה לכלכל ארבעה נפשות. היא תזכה לדבר ואף בתה תזכה לכך.

אבל היא גם יודעת, שברגע שתסיים את תפקידה, יוחזר מונה המילים אל מפרק כף ידה, והיא תושתק מחדש.

 

ד"ר ג'ין מקלילנד  תעשה הכול כדי לקבל את קולה מחדש ולהציל את בתה מגורלה המר…

 

ספרה של כריסטינה דאלצ'ר מציג מצב שנראה לנו שלא יכול להתרחש בעולם המערבי ובזמננו. אך האם זה באמת לא יכול להתרחש?
ספר זה מעורר מחשבה וחרדה, בדיוק כמו "סיפורה של שפחה" של מרגרט אטווד.

 

 

מאחלת לכם קריאה מהנה!

 

 

XOXO

 

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)