פספס הוא גור צבועים הנולד בטבע לאמאפס ולאבאפס. הוא חי לו במאורה על הר, לא רחוק מהעיר הגדולה.
אימו נהגה להביא לו אוכל מפחי האשפה בעיר. שפע של מזון עבורם, זבל עבור בני האדם.
עד שיום אחד, הוא החליט ללכת בעצמו לעיר ולחפש מזון גם.
אדם הוא ילד סקרן הגדל בעיר. הוא נהג לטייל ולבחון את סביבתו.
וכך יום אחד אדם פגש בפספס הצבוע.
אדם לומד להכיר את החיה צבוע ואת הסיבה האמיתית שבגללה היא מגיעה לעיר.
סיפור זה מציג, באמצעות האנשה, בפני הקוראים הצעירים את הצבוע המפוספס. הילדים לומדים שהצבוע המפוספס אוכל פגרים, פירות וירקות וגם שאריות של מזון של בני אדם בישובים הקרובים לאזור המחייה שלהם. הילדים לומדים להסתכל על הצבוע באופן אמפתי ולהבין שאינו דמות כה שלילית, כפי שהיא מוכרת לנו.
הספר מסביר את ההשפעה שיש לבני האדם על חיות הבר. האחרונים הורסים שטחי מחיה של החיות וגורם להידלדלות במקורות מחיה כמו מזון, מים ומחסה. במקביל, המזון הזמין והאשפה בישובים מושכת את חיות הבר לסביבת האדם.
ספר זה כתוב בחרוזים והוא מיועד מגיל 5. ספר נהדר לראשית קריאה ולמידה על טבע והסביבה.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
