פסטיבל רמלה עיר עולם הפך למוקד אטרקטיבי לבילוי במהלך ימי חוה"מ סוכות. הפסטיבל החמישי במספר, יחשוף את הקהל לפניני התיירות בעיר הייחודית והמגוונת, אתריה ההיסטוריים, הרב תרבותיות, הצבעוניות והססגוניות הייחודיים שלה. השנה מתחדש הפסטיבל במופע אורקולי חדש בבריכת הקשתות, מתחם פוד טראקס חדש ועוד. הפסטיבל מציע מופעים מוסיקליים חינם, הצגות ותהלוכות, תערוכות ומתחמי קולינריה והכל חינם או בתשלום סמלי ותחת הנחיות התו הירוק.
בין המופיעים בפסטיבל, נסרין קדרי, עדן בן זקן, אלה לי להב, הפרוייקט של רביבו, ירון אילן, טיק טוק שואו, משפחת ספיר, יובל המבולבל ועוד הפתעות… חגיגה ים תיכונית עם ירון אילן, השקת מתחם אוכל והופעות חדש – הפטריה, האחים דוידוב בסטנד אפ בוכרי, מופע אור-קולי חדש בבריכת הקשתות, זמרת אופרה בבריכת הקשתות, מופעים והצגות לילדים, תהלוכת מחול ססגונית, תערוכות חדשות חינם במרכז לאמנות עכשווית רמלה, סיורים באתרי התיירות, אושפיזין בסוכת ראש העיר, הפעלות ופעילויות לכל המשפחה, מופעי מחול ופולקלור, מאהל קהילות ותערוכה מאכלי עדות.
במהלך ימי הפסטיבל יציעו המסעדות ברמלה לקהל הרחב מנות ממטבחים שונים כמו פריקסה, בורקס טורקי, לימונדה טרייה, מנות מהמטבח ההודי, תבשילים עירקיים, מנות מהמטבח הערבי, מלבי ועוד. הפסטיבל יתקיים ברחבת המגדל הלבן, היכל התרבות, הקאנטרי של רמלה, בריכת הקשתות ועוד.
מה לראות?
השוק של רמלה – מגוון עשיר של תבלינים, חמוצים, דגים, דברי מתיקה, ירקות ופירות, מאפים ושלל מאכלי רחוב בהם: הסנדוויץ' הטוניסאי המפורסם של רמלה, הבורקס הטורקי המוכר ועוד.
בריכת הקשתות – מאגר המים המפורסם ביותר בעיר, שבו גם צולם הסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר". המאגר הוקם בשנת 789, בימי החליף הארון אל ראשיד ונשמר עד היום. במאגר ניתן לשוט בסירות עץ ולהתרשם מהאדריכלות העתיקה במקום. לתיאום ביקור בבריכת הקשתות – 08-9216873
המנזר והכנסייה הפרנציסקנית – בקומה השנייה של המבנה, אשר הוקם במאה ה-15, התאכסן נפוליאון בשנת 1799. האגדה המקומית מספרת שמחלון חדרו בקומה זאת ירה נפוליאון במואזין שניצב בראש המסגד הסמוך, כי הפריע לשנתו. אל חלון החדר ניתן להציץ מרחוב המסדר הפרנציסקני, המוביל אל הכנסייה. במרכזו של אולם הכנסייה מתנוסס ציור בן 500 שנה של צייר הרנסאנס האיטלקי המפורסם טיציאן.
מרכז היהדות הקראית העולמית – העדה הייחודית, שצמחה במאה ה-8 לספירה, מזמינה מטיילים לסיור בבית הכנסת הגדול של הקהילה בעיר ולחשיפה לאופן אמונתם. הביקור נחשב על פי רבים לפנינה נסתרת בין כל אתרי התיירות וההיסטוריה הרבים הקיימים בעיר. עלות כניסה: 10 ₪ לאדם, רצוי לתאם מראש בטלפון 08-9249104
בית העלמין הבריטי הגדול בישראל נמצא ברמלה ובו קבור לא פחות מאשר החייל הארי פוטר…בתחילת נובמבר מידי שנה נערך טקס זיכרון ובו משתתפים שגרירים ונכבדים.
מוזיאון המשאיות (תעבורה) – פתוח – ללא תשלום. בין המוצגים ישנן משאיות שהיו חלק ממערך התובלה בארץ ממודלים של שנות ה-30 ה-40 וה-50 של המאה העשרים. משאיות שיוצרו בישראל במפעלי ההרכבה שבאשדוד, משאיות לעבודות במחצבות עפר למינהן וכמובן טנדרים שנסעו בכבישי ארצינו בשנות ה-60 ה-70 וה-80. בעזרתם הנדיבה של חברי קבוצת תעבורה, אותרו ונאספו לכאן המשאיות ששופצו במסגריות ובמוסכים של החברה באזור רמלה וכן בחיפה והובאו אל מתחם הפתוח שבאתר. הקמת המוזיאון הפתוח הינה חלק מחזונם של בעלי חברת תעבורה אשר במשך עשרות שנים לקחו חלק בניהול ובתפעוּל רוב סוגי המשאיות המוצגות במוזיאון.
המרכז לאמנות עכשווית CACR תערוכות חדשות בקומה השניה מעל מוזיאון רמלה. בחללי המרכז הממוקמים בבניין מנדטורי משנת 1922, מוצגות בין שלוש לארבע תערוכות מתחלפות מידי שנה. כעת מוצגות שתי תערוכות – "נודדים בחברה" ו"שמלה שחורה" העוסקות במגזר הבדווי בישראל.
אי אפשר בלי קצת היסטוריה…
רמלה הוקמה ביוזמת השליט סולימאן עבד אל-מאלכּ בתחילת המאה השמינית לספירה. העיר נבנתה על חולות, ומכאן שמה רמלה (רמל = חול בערבית). רמלה, היושבת על הדרך העתיקה בין יפו לעיר ירושלים, שימשה כבירת מחוז. נפוליאון, ריצ'ארד לב ארי ורבים אחרים עברו בה, בנו בעיר והמשיכו בדרכם. החליף הארון אל-ראשי הקים ברמלה בשנת 789 את מאגר המים ביר אל-עזיזיה, שניזון ממי מעיינות שהועברו מסביבות תל גזר. מאגר זה, העומד בשלמותו ואוגר מים גם בימינו, ידוע כיום בכינוי "בריכת הקשתות".
במאה ה-11 פגעו בעיר פורענויות רבות: ב-1024 גרמה פשיטה של בדווים על העיר להרס ולקורבנות כבדים בנפש. בשנת 1038 פגעה בה, וביתר ערי הארץ, רעידת אדמה שהחריבה חלק גדול מבנייניה. חמורה הרבה יותר הייתה פגיעתה של רעידת אדמה נוספת, שהתחוללה ב-1068 ומוקדה היה ברמלה. העיר נהרסה כליל, ומספר הנספים הגיע ל-15,000 – 25,000. הניצולים נטשו את חורבותיה.
בשנת 1099 נכבשה רמלה על ידי הצלבנים, ותושביה ברחו ממנה. יפו ורמלה היו שתי הערים הראשונות שכבשו הצלבנים בפלסטין. הם הקימו בעיר כנסייה גדולה. לאחר כיבושה של ירושלים איפשרה השליטה בה לצלבנים ליצור קשר בין ירושלים לים. בשל מיקומה האסטרטגי הותקפה העיר פעמים רבות בידי המוסלמים ובשנת 1187 כבש צלאח א-דין את העיר, והחזיק בה למשך חמש שנים עד שאיבד אותה לטובת ריצ'רד לב הארי, בהסכם שנחתם בין השניים וסיים את מסע הצלב השלישי. עם זאת, רמלה לא חזרה להיות עיר מרכזית.
ב- 1268 כבשו הממלוכים, בראשות הסולטן בייברס הראשון, את העיר. על אף שתחת שלטון הממלוכים צמחה העיר מעט, היא לא שבה עוד למעמדה במאות השנים הראשונות לקיומה. בירת המחוז בו שכנה הייתה העיר עזה. הממלוכים לא טרחו לטפל בחומותיה, ואלה נעלמו בהדרגה. למרות זאת ניכרים כיום בנופה של העיר כמה מפעלי בנייה מרשימים מאותה התקופה. ביברס יזם את שיקומו של מתחם ג'אמע ארבעין אל-מֻעַ'זי – "מסגד ארבעים האמיצים" – מתחם מרובע ענק ובו מסגד, חצר גדולה ומערכת תת-קרקעית לאגירת מים, והוסיף לו את המגדל הלבן – צריח מפואר בעל מבנה מרובע בגובה 30 מטר.
בערך בשנת 1295 הוסבה הכנסייה הצלבנית שהייתה בעיר למסגד, ובשנת 1314 נוסף לו צריח מרשים. בסוף תקופת השלטון הממלוכי שוב ירדה רמלה מגדולתה. ב-1481 תקפו את העיר שבטים בדואים, ששדדו אותה והעלו אותה באש. בשנת 1516 עברה העיר לידיה של האימפריה העות'מאנית, יחד עם כל ארץ ישראל, ואולם הכיבוש החדש לא שינה רבות את מעמדה. לאחר 30 שנה שוב נהרסה העיר ברעש אדמה. במשך התקופה העות'מאנית ירדה העיר רמלה ממעמד של עיר מחוז לעיר נפה במחוז עזה. במהלך כל תקופה זו שימשה רמלה תחנה לעולי רגל בציר יפו-ירושלים, ובמאה ה-17 הייתה גם תחנת ביניים לשיירות המסחר שנעו בין מצרים לדמשק, וגם התקיים בה יריד שבועי. ב- 1799 קבע בה נפולאון את מטהו, וממנה יצא למתקפה על יפו.
רק במהלך המאה ה-19 התחדשה התפתחות העיר. גורם מרכזי לכך היה המספרים הגדלים והולכים של עולי רגל ותיירים נוצרים, אשר רמלה שכנה בדרכם מיפו לירושלים. בזכות אחד מן העולים לרגל, הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, שביקר בארץ ב-1869, נסלל בסמוך לעיר כביש חדש שהוליך מיפו לירושלים (כיום רח' הרצל). החל מ-1892 עברה דרך העיר רכבת שחיברה שתי ערים אלה. תחת שלטון העות'מאנים המשיכה רמלה להיות רב-דתית ורב-עדתית. נוצרים מעדות שונות ויהודים חיו בה את חייהם, בדרך כלל ללא הפרעה.
לפני סוף מלחמת העצמאות החלו עולים חדשים למלא את הבתים שהתרוקנו. כמעט כל אוכלוסיית רמלה מאז ועד היום היא אוכלוסייה של עולים. נבנו שכונות חדשות ומפעלי תעשייה, שהחשוב בהם הוא מפעל המלט "נשר". במקביל להתיישבות היהודית החדשה החלו נוהרים לעיר תושבים מוסלמים ממקומות שונים. כיום רמלה היא עיר רב תרבותית בה חיים זה לצד זה בהרמוניה ושכנות טובה, קהילות שונות ומגוונות מ-92 מדינות מרחבי העולם.
מידע שימושי
הכניסה לפעילויות ולמופעים בהצגת תו ירוק.
לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים: בטל. 08-9223331 או באתר הפסטיבל
סיורים באתריה ההיסטוריים של העיר (בהרשמה מראש בלבד): מידי יום במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו שני סיורי בוקר עם מדריך מוסמך הכוללים כניסה לבריכת הקשתות בלבד – ללא תשלום. הסיורים יתקיימו החל מהשעה 10:00 עד השעה 13:00. נקודת מפגש בגן הנשיא – סמוך לשוק. לפרטים נוספים והרשמה מראש >>