נא (לא) לשמור על השקט!

אני אוהבת לפתוח את היום שלי עם שייק ירוק, טעים ובריא. איך מכינים שייק ירוק עם תינוקת בבית ועוד כשהיא ישנה? מאד פשוט. אמנם אין מתכון, אבל יש סרטון!

כמו בכל בית עם מספר ילדים, גם אצלי הבקרים עמוסים והעבודה רבה: מעירה (יותר נכון, מגרדת) את הגדולים מהמיטה. בוחרת בגדים לגדול-בינוני. מניקה את גיל שהתעוררה גם היא בנתיים. תוך כדי ההנקה מוודאה שהגדולים אכן התעוררו והתחילו להתארגן. מנסה להשכין שלום בינהם אחרי שכבר הספיקו לריב. אחר כך עושה "קוקו" לגדולה, מכינה להם ארוחת בוקר, מכינה סנדוויצ'ים. תוך כדי כמובן שגם אני מתארגנת בעצמי. מכניסה את גיל לעגלה או למנשא בד, מוודאה שלא שכחנו שום תיק, תיקייה, בקבוק או ילד ויוצאים מהבית לכיוון הגן ובית הספר.

כשגיל ואני חוזרות הביתה אחרי הפיזור, אני יכולה קצת לנוח… גיל שנרדמה בנתיים וישנה את שנת הבוקר שלה, מועברת אחר כבוד להמשך השינה בפוף או על מזרן הפעילות, ואני מתפנה ל"שעת הכייף" שלי – אני מכינה לעצמי שייק ירוק ושותה אותו תוך קריאת עיתון.

למי שלא יודע, שייקים מכינים בבלנדר. בלנדר עושה רעש. הרבה רעש… כן, זה יכול להוות סיכון מאד גדול ל"שעת הכייף" שלי. מי מפעיל בלנדר כשיש תינוקת ישנה במרחק מטרים ספורים? אני!

Snapshot 1 (04-11-2014 00-19)

מעבר לזה שחשוב שהיא תכיר גם רעש כזה ולא תיבהל ממנו אם היא ערה, זה יהיה ממש נחמד גם עבורה וגם עבורי שהיא גם תדע לישון עם רעש שכזה. זה חלק ממה שנקרא "מערכת הרעשים" בבית. כמו הטלפון שפתאום מצלצל, הדפיקות בבניין שנבנה בסמוך אלינו, הצלצול בדלת כשהשכנה באה לקחת כוס סוכר, או שאר הרעשים המלווים את חיינו בכלל ובשעות היום בפרט.

כן, אני יכולה לנסות לשמור על "דממת אלחוט" – להשתיק את הטלפון, לסגור חלונות, לתלות שלט מחוץ לדלת הכניסה עם בקשה שלא לצלצל בפעמון ולגרוב גרביים כדי שהיא לא תשמע את רעש הדריכה של כפות הרגליים שלי על הרצפה…

אז זהו שלא. חוץ מהעובדה שמאד קשה לשמור על שקט תמידי שכזה, זה גם יוצר סוג של בועה. והחיים האמיתיים הם לא בועה. קורים דברים וגיל צריכה להסתגל אליהם. במקרה הזה מדובר בהסתגלות לרעשים והיא חשובה גם בעירות כמובן אבל גם בשינה.

כמו הרבה דברים שנוגעים להתפתחות תינוקות, גם פה מדובר בהרגל. ועל ההרגלים של גיל רק אני אחראית (וגם אבא שלה, כשהוא לא בחו"ל). לכן אני לא שומרת על סביבה סטרילית, וממשיכה בשגרת חיי. גם אם זה אומר רחמנא ליצלן – להפעיל בלנדר כשהיא ישנה.

כמובן שלא כל שעות היום מלוות בכאלה רעשים, אבל הבית כולו ואני בפרט מתנהלים כרגיל ללא שום שינוי. אני ממשיכה בשגרת חיי וגיל משתלבת בה. היא מתרגלת בהדרגה למתרחש מסביבה וממשיכה גם היא בשגרת חייה המתהווה. יכול להיות יותר טוב מזה?

לכל הסקפטים (ובעיקר הסקפטיות), צפו בסרטון הדגמה. מומלץ לנסות בבית!

Snapshot 2 (04-11-2014 00-31)

 

יש לך שאלות? רוצה לשתף או להוסיף מניסיונך?

אני פה: inbalbarak.info@gmail.com 053-5232700

ענבל ברק-לוגו 10-10

הדרכה לאחר לידה | אבחון וייעוץ התפתחותי | סדנאות התפתחות תינוקות | חוגי תנועה לילדים

ענבל ברק
אני ענבל, אמא של מור, פז וגיל. מומחית להתפתחות תינוקות ופעוטות. כשמור ביתי הגדולה נולדה בשנת 2007, הייתי "אמא רגילה" – עשיתי הרבה טעויות נפוצות וגם כמה דברים נכונים. 7 שנים לאחר מכן, ומאות אימהות אותן ליוויתי והדרכתי החל משבועות ספורים לאחר לידתן, ילדתי את ביתי השלישית - גיל. אומרים שגיל ידעה למי להיוולד כי יש לי את הכלים, הידע, והביטחון ובטח אני תמיד אדע מה צריך לעשות. כך נולד היומן האישי-מקצועי שמתאר את הדרך שלנו: סיטואציות שונות מחיי היומיום של גיל ושלי (שבטוח תוכלו להזדהות איתן), כדי שכל אחת מכן תוכל באמצעות מספר כלים פשוטים וידע בסיסי שיקנו לה הרבה ביטחון, לדעת גם כן מה צריך לעשות בכל רגע. מקווה שאעזור ולו במעט. מוזמנות להצטרף אלינו למסע!