רגע לפני שהסרט 'משחק המלכים' יוצא לאקרנים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2022, צפיתי בהקרנת טרום בכורה של הסרט. הסרט הוא עיבוד קולנועי מרהיב ומרגש לספרו של הסופר האוסטרי היהודי שטפן צוויג "נובלת שחמט"

שטפן צוויג היה סופר נערץ שנאלץ לעזוב את וינה בעקבות עליית הנאציזם והאנטישמיות.

רבים מספריו עובדו לסרטים, כמה גרסאות של "משחק המלכים", כמה גרסאות של: "מכתב מאישה אלמונית" , "אמוק" ו- "24 שעות בחיי אישה", ובקרוב אמור לצאת סרט דני המבוסס על סיפורו "הנשיקה".

מרבית ספריו תורגמו לעברית , מהביוגרפיה שלו "העולם של אתמול" והביוגרפיות ההיסטוריות, "מגלן", "מרי סטוארט", "בלז", ועד לרומנים והנובלות, "קוצר רוחו של הלב", "קלאריסה" , "הנערה מהדואר" ועוד.

על הסרט

הסרט עוסק בתקופת השואה, השנה 1938, הנאצים צועדים ברחובות וינה.

גיבור הסרט עורך הדין יוזף ברטוק, מנסה להימלט עם רעייתו לארצות־הברית. נסיון שאינו מצליח והוא נעצר ונכלא בגפו במלון מהודר שהולאם בידי הגסטאפו.

יוזף מסרב לשתף פעולה עם חוקריו הנאצים, המנסים לחלץ ממנו במגוון דרכים מידע רגיש על לקוחותיו.
הבדידות והלחץ מאיימים על שפיותו והוא לעל סף משבר נפשי. ברגע אחד של הפוגה מהבידוד, יוזף מצליח לגנוב ספר ישן על שחמט. הספר מחולל שינוי במהלך חייו, אולם בהמשך הופך לאובססיה קשה ומסוכנת.

לסיכום

"הרקע של הסיפור הוא האירועים האמיתיים של סיפוח אוסטריה לגרמניה – האנשלוס.

המימד הפוליטי של הסיפור הופך אותו לעל זמני ואקטואלי כיון שהוא מראה כמה בקלות העולם יכול לצלול לדיקטטורה ולמלחמה ואומר לנו להיות מוכנים כל הזמן" (מדברי הבמאי פיליפ שטולצל)

היום כשאנו מסתכלים מסביב אנחנו חיים את התזכורת הזאת, מה שמפחיד זה כמה מהר מתרגלים… כשאני מסתכלת על אוקריינה, כל יום אני מזועזעת מחדש איך מה שמתחולל שם הופך ל'פיסקה בחדשות', זה נורא.

סרט מצויין שנותן הצצה מעניינת לתקופה מורכבת וכואבת. המשחק של אוליבר מסוצ'י מעולה, הצופה חש אותו ואת הטלטלות שהוא עובר, העלילה מרתקת נוגעת ומעוררת מחשבה.

אל מחמיצו

טריילר : https://youtu.be/FRxDnwYbYac

"נובלת שחמט" של שטפן צוויג בתרגומו של הראל קין, יצא לאור בהוצאת "תשע נשמות".

יוצרים

במאי, שותף לכתיבת התסריט ומפיק בפועל: פיליפ שטולצל

מפיקים: פיליפ וורס וטוביאס ווקר

תסריט: אלדר גריגוריאן

צילום: תומאס. וו. קיינסט

עיצוב : מתאיס מזוה

מוסיקה: אינגו לודוויג פרנזל

שחקנים

ד"ר יוזף ברטוק: אוליבר מסוצ'י,

פרנזץ יוזף בוהם/ מירקו צ'נטוביץ: אלברכט שוך

אנה ברטוק: בירגיט מיניכמאייר

אואן מקונר : רולף לסגרד,

יוהן פרנטי : אנדריאס לוסט

אלפרד קולר: סמואל פינזי

גרמניה, אוסטריה 2021, 111 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית.

החל מ- 28 לאפריל בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ

המקורות של משחק המלכים

ב 15 באוגוסט 1941, שטפן צוויג ורעייתו השנייה לוטה עוזבים את ניו יורק באונייה. זהו גם הנתיב הימי המוזכר בנובלה – הפלגה מניו יורק לבואנוס איירס. במציאות, בני הזוג צוויג מגיעים לריו דה ג'נירו. הם שוהים בעיר שלושה שבועות ואז עוברים לפטרופוליס הנמצאת 70 ק"מ צפונית לריו. זה הוא המקום האחרון בו שוהה צוויג בגלות ובו הוא כותב את "נובלת שחמט" – בין ספטמבר 1941 לפברואר 1942. צוויג כתב לחבר שהרעיון לנובלה שפילוסופית השחמט ארוגה לתוכה עלה בעת השיט באונייה. בינואר 1942 הוא מודיע לאותו חבר שהוא כתב סיפור מודרני ארוך יותר. ב-6 בפברואר 1943 הוא מבקש מארנסט פדר, עיתונאי מברלין הנמצא גם הוא בגלות בפטרופוליס, איתו נהג צוויג לשחק שחמט באופן קבוע, שיקרא את הנובלה ויעביר חוות דעת ביקורתית על מה שקרא. כמו כן ביקש ממנו צוויג שיעבור ויתקן טעויות אם ימצא. פדר כותב ביומנו שצוויג היה מרוצה מן הערות שלו.

בבוקרו של יום שבת 21 בפברואר לוקח צוויג שלושה עותקים מודפסים של כתב היד לבית הדואר בפטרופוליס, למשלוח למהדורות הגרמנית, האנגלית והספרדית. עותק אחד נותר בברזיל כדי שיתורגם בריו לפורטוגזית. בלילה של יום שני 22 לפברואר נוטלים שטפן ולוטה צוויג מנת יתר של ורונל, הם מתו באותו לילה ונקברו ב 24 לפברואר בבית הקברות של פטרופוליס.

"נובלת שחמט" נכתב במקביל לשני ספרים שכתיבתם לא הסתיימה: "קלאריסה" ו-"העולם של אתמול". בשנותיו בגלות עסק צוויג בהרחבה בשנותיו בוינה ובאובדן מולדתו אוסטריה. הוא התייחס להרס הדמוקרטיות האירופאיות על ידי משטרים טוטליטריים ופאשיסטיים. והריסתה של וינה כעיר קוסמופוליטית ומרכז תרבותי. בכתיבתו שילב את הזיכרונות שלו כאדם חופשי ודרך החיים החופשית שהייתה לו ולחוג חבריו.

צוויג מזכיר בספריו את דמותו של ד"ר בי, עורך הדין הקתולי המופיע בכתביו, דמות זו אינה מייצגת את האלתר אגו שלו, אלא מייצגת את העולם של אתמול: יש לו חינוך הומניסטי, משפחתו מקושרת לבית המלוכה, ולחוג החברים של פרנץ שוברט. העולם האידיאלי הזה של תרבות ואינטלקטואלית נהרס בברוטליות על ידי הנציונל סוציאליזם ב 1938.

צוויג היה בקשר עם מהגרים רבים באנגליה ואחר כך בניו יורק ובריו. הוא ידע מה קורה בגרמניה מאז 1933, ובוינה ואוסטריה מ-1938, ממספר עצום של מכתבים והודעות שקיבל. הוא ידע על מחנות הריכוז וגם על מרכז הפיקוח של הגסטפו בוינה, שהתמקם במלון המפורסם מטרופול (בו גיבור הסרט מוחזק עצור), אותו הפכו הנאצים למרכז הגסטפו לחקירות ועינויים.

צוויג החזיק בכמות רבה של ספרים שעסקו בעולם השחמט והוא נעזר בספרו של סביילי טי טרטוקובר ,"משחק השח ההיפר מודרני" משנת 1924. כמו כן צוויג שיחק שח בעצמו מימי ילדותו בוינה. הוא אפילו שיחק שני משחקים עם חברו ארנסט פדר, בערב שלפני ההתאבדות שלו והפסיד בשניהם.

החשיבות של נובלה זו היא שבניגוד לכתבי היד האחרים שהשאיר לא גמורים, את הנובלה הזו הוא סיים. היה לו מאוד חשוב להעביר את המסר של סיפור שמתרחש עכשיו כאן בזמננו ופשעי ה"נאציול סוציאליזם" במרכזו. וזו אולי הסיבה שרבים מוצאים שיש לנובלה מקום מיוחד במורשת של הסופר בן ה-60.

מאז 1942 פורסמו כמה גרסאות של הנובלה שונות מן המקור. ורק בשנת 2013 פורסמה לראשונה הגרסה אותה לקח צוויג לבית הדואר בפטרופוליס.

(מתוך מאמר שכתב פרופסור קלמנס רנולדבנר, מייסר מרכז שטפן צוויג באוניברסיטת זלצבורג)

"נובלת שחמט" – "משחק המלכים" ספר רב מכר על זמני

המהדורה ה-69 של הספר יצאה בגרמניה וגם פורסמה כספר מוקלט.

בעברית יצאו מספר תרגומים

משחק המלכים בהוצאת לינמן בתרגום פסח ליפובסקי

משחק המלכים בהוצאת מעיין – בתרגום אברהם רוזן

לילה מופלא – קובץ סיפורים בהם גם משחק המלכים, בתרגום צבי ארד משנת 1984

נובלת שחמט הוצאת תשע נשמות בתרגום הראל קין 2021.

הפקה קולנועית של הספר יצאה לבתי הקולנוע ב 1960 בבימויו של הבמאי האמריקאי/גרמני גרג אוסולד והשתתפו בה קורט יורגנס ומריו אדורף. הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה .

שני סרטי טלוויזיה נוצרו על פי הספר. בנוסף זכה הספר, גם לעיבוד תיאטרלי בשנת 2004 – הסופר האוסטרי הלמוט פשינה יצר את העיבוד לתיאטרון המוצג עד היום בארצות הדוברות גרמנית. המלחין הספרדי כריסטובל הלפטר הלחין אופרה שהועלתה לראשונה בשנת 2014

גם בעולם האומנות הפלסטית זכה הספר להתייחסות ולאזכורים על ידי אמנים שונים

ב-2016 פרסם תומא הומאו, אמן צרפתי הפועל בלונדון, ספר גרפי המבוסס על נובלת שחמט. ונשאר נאמן למקור של שטפן צוויג

(מתוך תיק העיתונות סרטי נחשון המוקדש לזכרה של אימו של שאולי)