בשישי לשישי…
50 שנה עברו מאז הוקרן לראשונה סרט הפולחן הישראלי "מציצים".
לרגל היובל ליציאת הסרט התקיימה אתמול בסינמטק תל אביב הקרנה חגיגית של "מציצים". מועד ההקרנה שנבחר, ה-6.6.2022 , הוא לא מיקרי. זהו תאריך המתכתב עם המשפט המיתולוגי של צבי שיסל בסרט: "כבוד בית המשפט. ב-6.6.72 נראה הנאשם, מר אלטמן הידוע בכינוי אלטמן הקטן החרמן הקטן, כשהוא מציץ לתוך החור, של המקלחות, של הנשים, וכל זאת בעין בלתי מזוינת".
לפני ההקרנה עלתה הקומיקאית לאה לב לדבר על הסרט . היא עשתה זאת בחדות, בנמרצות, עם ראייה ביקורתית והמון הומור.
מספר ימים לפני ההקרנה, התקבלה הבשורה העצובה שאורי זוהר, הבמאי והכותב של "מציצים" יחד עם אריק איינשטיין, הלך לעולמו כשהוא בן 86. הרב אורי זוהר, היה אחד השחקנים והקולנוענים הבולטים ביותר בקולנוע הישראלי וסלל את הדרך לדור הקומיקאים של היום.
הוא היה קומיקאי, שחקן ובמאי מצליח. בשלהי שנות ה-70 חזר בתשובה והפך איש ציבור חרדי.
חמישים שנה לסרט 'מציצים' והקרנתו המחודשת בסינמטק תל אביב הם הזדמנות לבחון את הדרך שעשו המדינה והקולנוע הישראלי מאז יציאתו, לבחון בנוסטלגיות את שנות ה-70 ואת הקולנוע של אורי זוהר וחבורתו. מה השתנה מאז? האם עדיין הסרט רלוונטי בימינו? האם ההתנהגות הסקסיסטית הבוטה בסרט היתה מקובלת בימינו?
הסרט "מציצים" הוא סרט שמדבר על כלום, תרי משמע. "מציצים" הוא סיפורם של אלי (אריק איינשטיין), וגוטה (אורי זוהר) חברים בשנות השלושים לחייהם, אשר נוהגים לבלות יחד בחוף הים באזור המלונות בתל אביב. לאלי אישה וילדה. אך, זה מבחינתו לא מאוד מחייב. גוטה מסתובב על החוף עם חבורת נערים, הצעירים ממנו בהרבה. אלי וגוטה, הם מה שקוראים בימינו 'לא רציניים'. השניים עוסקים כל היום בכלום. אין מסע התפתחות וצמיחה של הגיבורים. אין אמירה נחרצת. אבל, למרות זאת, הסרט מצליח להצחיק ולסחוף את הקהל.
סרט זה, היה מהפכני בזמנו. הוא הקדים את סרטי ה'בורקס' שהגיעו אחריו ואת הסידרה "סיינפלד", שגם היא מדברת על 'כלום'.
אז מה בכל זאת מצאנו בסרט? מדוע הוא הצחיק אותנו אז ועדיין?
מצחיק אותנו עדיין…
מוזמנים להגיב בתגובות ולשתף 😊
XOXO
אחת שיודעת 😉
