מעניין מה היא הייתה אומרת?

הכול התחיל ביום חמישי  כמו בשנים עברו אפיתי את עוגת הגבינה של אמא עליזה .

שום דבר מיוחד לא היה באוויר.

כשסיימתי העליתי את התמונה לאוויר ,לפייסבוק, בסטטוס כתבתי שביום שישי אצרף את המתכון.

ואז זה קרה משהו באוויר, רעד ההתרגשות עטף אותי .

ביום שישי השתתפתי במפגש התנסות של סדנת פלייבק וסיפרתי על העוגה ועל הסטטוס. החברה המחיזו את הסיפור והעוגה התעצמה לנגד עיני ,תפחה לאוגדן משמעויות : נירה, עוגת גבינה,את אפית? את אפית!, מלכה!

הבמה דברה אלי ודמותה של אימי רחפה מעל. הרגשתי צמרמורת ודמעות נקוו בעיני.

כשאני חושבת על חג שבועות זיכרון הילדות שלי זו העוגה הזאת.

במטושטש עולה גם הזר של הפרחים הלבנים על הראש, הבגד הלבן והטנא, אבל העוגה ברורה, זה מה שנשאר.

אחרי פטירתה של אמי בשנת 2000 מצאתי את מחברת המתכונים שלה ובה המתכון לעוגה.

גם עבור בנותי עוגת הגבינה של סבתא מסמלת את החג ופתאום הבנתי שהשנה הנכד שלנו יטעם לראשונה את עוגת הגבינה של סבתא עליזה שלא הכיר.

ואני הסבתא הכנתי אותה.

מעניין מה היא הייתה אומרת.

והנה המתכון המקורי בכתב ידה של אימי:

בצק פריך: 50 גרם חמאה, 1 ביצה, חצי כוס סוכר

לשים במיקסר או במג'ימיקס לערבב להוסיף קמח עד שנוצר כדור.

חג שבועות שמח וטעים