"מנחם יוצא למלחמה":כשמנחם שווילנשטיך פוגש את עו"ד מניפולביץ', מזה יוצאת רק מלחמה

משפחה מגלה כי צילום שלה במהלך ליל הסדר שהועלה לאינטרנט, משמש כרקע לפרסומת נגד גזים. למשפחה מתהפכת הבטן. הם נקרעים בין הרצון למנף את הפרסום ולהיות סלבס לרגע, או להתבייש בהשפלה המשפחתית שקושרה שלא בידיעתה לנושא "כאוב ונפוח" זה. מכאן, קחו את זה לאן שאתם רוצים, הכל אפשרי והמלחמה יוצאת לדרכה. קומדיה "חנוך לוין/ית" שכתבו אלמה וייך ודדי גל, בבימוי מושלם של וייך את צוות השחקנים המוכשר ביותר. הם רוקדים ושרים ובעיקר מצחיקים. הכינו את הבטן…הפעם לצחוק מטורף!

צילום: אלי כץ

סיפור אמיתי: לפני כמה שנים הבמאית והיוצרת אלמה וייך, ראתה תמונה של המשפחה שלה מליל הסדר פרושה על עמוד כפול בעיתון, כשהיא משמשת כרקע לפרסומת של תרופה נגד נפיחות מציקות. לאחר שנים, אלמה ואחיה דדי גל כתבו מחזה על האפיזודה ההזויה הזו.

צילום: אלי כץ

מנחם שווילנשטיך הוא עורך דין צנוע ולא ממש מצליח (דורון צפריר), עדינה (בהט קלצ'י) אשתו מסורה ודאגנית על סף היסטריה: "אף פעם לא לקחתי שוחד"… "לא זוכרת שהציעו לך, מנחם", "גם בבית משפט אני מפסיד, מפסיד, מפסיד. תביעה על בית בית – מפסיד, על ספסל עם צבע טרי – מפסיד, על ריח טיגון – מפסיד. על ריח, עדינה!". אשתו עדינה, מורה לעברית, סליחה ל"לשון" היא אישה רפוסה שמאכליה נשרפים: …"תראה את הברוקולי, רק תראה. ללכת, לקנות, לשטוף, לקצץ, לתבל, לשים בתנור ומה? נשרף. בייסורים היה צריך להרוג אותי, בייסורים. תתלה אותי הפוך. הרווחתי ביושר"…

יש להם בן אמן בעל אגו מפותח (גיא רון), החולם על פריצת דרך אמנותית בלונדון, בן אחר (אייל שכטר), איש צללים המשרת במוסד אשר שמו "ש" והוא מדבר ב"שושו" … ששש… כך שאף אחד לא יכול לשמוע את דבריו החסויים, ובת שרק חולמת להיות דוגמנית (שירי לוטן). כדי לממש את החלום להיות סלב לרגע, היא מוכנה לעשות הכל.

יום אחד, המשפחה מגלה את עצמה בפרסומת ללא פחות מאשר לתרופה נגד…. גזים!

מנחם שווילנשטיך מחליט לצאת למלחמה על כבוד המשפחה. מולו עומדת ענקית התרופות בראשות המנכ"ל המושחת קפסולניק (אייל שכטר) ועורך הדין הנכלולי מניפולביץ' (גיא רון), הטוענים לחפותם באמתלה …"אז כמה אנשים בטורקיה מתו משבץ – מה זה קשור אלי? אולי הם נולדו עם שבץ?". טיעון טוב סה"כ, לא?

צילום: אלי כץ

לא נעשה ספוילר על התוצאות, אבל נדווח בהנאה, כי השחקנים השתמשו במיקרופונים מודבקים לפניהם, כי ידעו שפרצי הצחוק הקולניים של הקהל במשך כל ההצגה עלולים לבלוע את קולותיהם שלהם.

כמה מילים על האמנות

המחזה שכתבו אלמה וייך ודדי גל הזכיר לי בסגנונו העוקצני והשנון את מחזותיו של חנוך לוין. האנרגיות הפרועות והמשוחררות של השחקנים זרמו עם הבימוי המהוקצע והמדויק של הבמאית. המחזה מלווה בטקסטים מולחנים וברגעים הנכונים הוא הופך לסטירה על מיוזיקל. הם רוקדים ושרים ובעיקר כל אחד בתורו מקבל מונולוג שיא שאותו הוא מבצע מושלם.

התפאורה המינימליסטית המאפיינת הצגות פרינג', משמשת כרקע נהדר להתרחשות. מעשה נגרות מושלם של ספה ההופכת לשולחן ועוד שני הדומים ומסגרת מסך מחשב – אלו הם האביזרים המלווים, המאפשרים להצגה להתקיים ללא הסחות דעת מיותרות.

לרוץ לראות!!!

מאת: דדי גל ואלמה וייך חושן // בימוי: אלמה וייך חושן // מוסיקה: דדי גל ואורי אפרת  // עיצוב תפאורה: מושיק יוסיפוף // עיצוב תלבושות: נטשה מנטל // עיצוב תאורה: אורי מורג // עיצוב תנועה: טל קון // ע. בימאית: מאיה וולפרט //
שחקנים: שירי לוטן, דורון צפריר, בהט קלצ'י, גיא רון, אייל שכטר // שחקן אורח: רפי קלמר

תאטרון תמונע, שונצינו 8 תל אביב

תאריכים נוספים: 2/11, 3/11, 3/12, 4/12 כל הצגות בשעה 20:00. משך ההצגה כשעה ורבע של צחוק פרוע.