מנהג המקום/ אדית וורטון
מאנגלית: מיכל אלפון
456 ע'
הוצאת "עם עובד" 2022
.
אנדין ספרג היא צעירה יפהפיה, חומרנית ומפונקת. היא מושכת מבטים ותשומת לב רבה בכל מקום אליו היא מגיעה, וזה בדיוק כפי שהיא רוצה ומצפה מהחברה המקיפה אותה. נדמה שזה הדבר הגורם לה אושר רב ביותר.
"הדבר עליו מתענגת אנדין באמת הוא בבואת קסמיה שלה המשתקפים בהתפעלות הכללית" (ע' 127)
אך כדי להעלות את מעמדה ואת המבטים וכדי להשיג בעל ראוי במיוחד, היא צריכה ורוצה להשקיע הרבה מאד.
לשם כך מוותרים הוריה הטובים על הרבה כדי לממן את גחמותיה ושאיפותיה החברתיות.
עד מתי?
מנהג המקום – שם הספר כבר מעיד על תוכנו:
על מוסכמות והנהגות בחברה.
ולכל חברה יש את דעותיה ומוסכמותיה. אז איך יכולים לדעת כיצד לנהוג?
גיבורת הספר הינה סוג של מרדנית בעולם המושגים כשהם אינם מתאימים לה.
אין היא מהפכנית מהסוג האידיאליסטי, יותר בסגנון הנרקיסיסטי.
אנדין מביטה ומשתדלת ללמוד היטב את חוקי החברה בה היא נמצאת כדי להתאים עצמה אליה. מובן שהחברה צריכה להיות הכי מדוברת ונחשבת כי מתוכה היא מבקשת לעצמה חתן.
עכשיו יש לבדוק מי החברה הנחשבת ביותר.
אנדין בהחלט עשה זאת. משקיעה, מסתבכת ומסבכת.
והיא מעידה על עצמה: "אני לא אישה לא מוסרית" (ע' 270)
כי שאיפותיה גבוהות והיא שמה מבטחה ביופיה הרב ועימו היא שואפת להשיג ומשיגה הרבה. אך מהן ערכיה?
מהן שאיפותיה? ולאן יביאו אותה?
כמו ב"עידן התמימות", ספרה הידוע מאוד של אדית וורטון, נוגעת הסופרת בדילמות חברתיות – בין חיי הרגע והפאר לבין חיי נישואים ונאמנות, בין ערכים ורצונות אישיים.
על הורות, על אהבה, על שאפתנות ובעיקר – על זוגיות
ביקורת על הגבר האמריקאי: "עד כמה הוא משתף אותה בחיים האמיתיים? עד כמה הוא מסתמך על שיפוטה ועל עזרתה בעניינים רציניים…טבעי שגבר יעבוד קשה למען אישה – לא טבעי שהוא לא מעוניין לספר לה על זה" (ע' 165)
בימינו זה נראה פחות אקטואלי, אך זה בהחלט מעניין ומעורר מחשבה לגבי זוגיות בכלל.
כל מה שנמצא בחיינו בסגנון המלוטש והמרתק של אידית וורטון הנפלאה תמיד.
מומלץ מאוד!
..
ועוד מרוח הספר, שנכתב לפני כמאה שנים:
"איך זה שמוסד הנישואים המיושן עוד שורד אצלכם?
"אה, עדיין יש לו שימושים. בלעדיו אי אפשר להתגרש" (ע' 219)
..
"אישה צריכה להיות לא רק יפה, היא צריכה לדעת מה אומרים בכל מיני נושאים" (417)
