תקופה מטורפת.
מכה #1
המחלה של אמא
לא עבדתי חודשיים. הייתי צמודה אליה, דאגתי לה וכשלא הייתי איתה, שזה היה נדיר, לא היה לי ראש לעבוד.
דאגתי לה כל הזמן. חשבתי עליה. התחננתי לכל מי שרק יכול להקשיב לי שיעזרו לה. שלא יקחו את אמא שלי.
בכיתי לילות וימים וכל פעם שהייתי איתה הייתי עם פנים חזקות. שהיא לא תראה.
מכה #2
המוות של אמא
עדיין מטורף לי להגיד את זה בכלל.
נשארתי חסרת אוויר. חסרת מוטיבציה. לא בא לי לעשות כלום.
לא בא לי לעבוד. אין בי את הכוחות להתמודד עם כל מה שלא בא לי. והרוב "לא בא לי".
מכה #3
המוות של הכלב שלי
הבית כל כך ריק בלעדיו. הוא פשוט חסר לי.
מכה #4
קורונה = ירידה בהכנסה.
אבל נשארת אופטימית כי העסק שלי יכול להתקיים עם זה.
מכה #5
קורונה 2 = עוד יותר ירידה בהכנסות.
לא מאשרים יותר פתיחת קורסים עד להודעה חדשה. פאק מי.
מכה #6
קורונה 3 = לקחו לי את הייחודיות בעסק שלי.
לא אכנס לפרטים בפלטפורמה הנוכחית.
מכה #7
אין ביטוח חיים לאמא.
מה שאומר שאבא שלי נשאר עם החוב שלו – 80,000 שח, שכולל את החוב של העסק שלה.
את כספי הפנסיה שלה הם כבר הוציאו לכסות את החלק הראשון של החוב.
מכה #8
ההכנסה ירדה ב-80%.
מסכום של 22,000 שח ההכנסה שלי ירדה ל-3000 שח
מכה #9
ירושה של אמא
חוב של 70,000 שח שמתחלק בין אבא שלי ובין האחים.
אנחנו קנינו בית לפני חודשיים. אין לי שקל.
ניסינו לדבר עם ההורים שלי על החוב הזה לפני שנתיים. הם התעלמו. הם "יודעים יותר טוב ממני" וזה ציטוט מדוייק.
החוב המשיך וגדל.
והיום אנחנו חייבים אותו.
אין לאמא שלי ממש ירושה. אין לה נכסים, יש לה אולי 3 תשכיטים ששוים יותר מ-20 ש"ח.
הדבר היחיד שיש על שמה הוא הרכב וזה לא מספיק.
אין לי כוח או סבלנות להמודד עם כל מה שהולך כאן. כל מה שבא לי זה לישון. וזה לא פותר כלום.
אני ממש מנסה לעשות דברים, להתקדם. להתפתח. לקחת החלטות לגבי העסק.לעשות מכירות.
כלום. לא מצליחה לעשות כלום.
אני לא רוצה ולא מתכוונת להיות מקרה של "אוי מסכנים, כמה מזל רע היה להם". "אוי איזה באסה. היא היתה יכולה כל כך להצליח.. אבל החיים ניצחו אותה".
HELL NO.
אומרת ולא עושה שום דבר בנידון.
יופי.