צפיתי במופע "יום הולדת" בתיאטרון הבית המופע הועלה לראשונה ב"פסטיבל צוללן 2024" בירושלים.
המופע מציע הצצה לרגעים אישיים-תיעודיים ומחבר בין היומיום והמסתורין בעולמם של יוצרים ישראלים.
במופע זה, המציאות הישראלית הופכת לחומר גלם אמנותי רב-רבדים, המזמין את הקהל לשאול שאלות ולהרהר.
על המופע
"יום הולדת" הוא מסמך אישי המשלב טקסט, מוזיקה וכוריאוגרפיה.
דני והילה מביאים לבמה שברי חיים המתארים את המתח בין הרצון לילודה לבין הבחירה לוותר עליה.
הדואט מגלם על הבמה שני ערוצים נפרדים: כל אחד מהיוצרים משתף בקולו הייחודי, וביחד הם יוצרים הרמוניה רגשית ותרבותית המשלבת שמחה, עצב, ותובנות על החיים.
הבמה מעוצבת בפשטות, כשהנבל והגיטרה ממוקמים במרכז, מסמלים את הלב הפועם של המופע. דני מתחיל בנגינת נבל עדינה, בעוד הילה מצטרפת בגיטרה ובשירה. הטקסטים שהם מקריאים משלבים הומור, כנות ופרדוקסים של חיי היומיום.
אחד הרגעים הזכורים במיוחד הוא השיחה הדמיונית עם דמות באפליקציה, המדברת עם מה שלעולם לא יפגשו, רגע המשלב תחושת החמצה ונוסטלגיה.
כמיהה להורות קווירית היא אחד הנושאים המרכזיים במופע.
דני משתף באומץ על המסע האישי שלו ושל בן זוגו לעבר פונדקאות, בעוד הילה מציגה את עמדתה כאישה סטרייטית שבוחרת שלא להביא ילדים לעולם.
המתח הזה, המוצג באותנטיות רבה, מעורר מחשבה ודיון על בחירות אישיות ומערכות יחסים בעידן המודרני.
אלמנט מיוחד נוסף במופע הוא השימוש במוזיקה ובהקראה כדי להעביר תחושות ורעיונות מורכבים.
הנבל, שממנו התלהבה המסז'יסטית היפנית ששאלה על "רוח החיה" ממנו עשוי הכלי, הופך לסמל של כמיהה ואותנטיות.
הגיטרה, לעומתו, מייצגת את היומיום והקרקע המוכרת.
השילוב בין שני הכלים יוצר חוויה מוזיקלית מרתקת שמשלימה את הטקסטים החודרים.
סיכום
המופע "יום הולדת" הוא חוויה אמנותית יוצאת דופן שמצליחה לשלב בין האישי לקולקטיבי, בין הכאב לצחוק, ובין המציאות לחלום.
המופע נוגע בנקודות הרגישות ביותר של החיים המודרניים ומזכיר לנו עד כמה החיים, עם כל מורכבותם, יכולים להיות גם חומר גלם פואטי ומלא יופי.
בסיום המופע, התקיימה שיחה מרתקת עם דני הילה ומפיק פסטיבל הצוללן, במהלכה הקהל זכה להבין את התהליך היצירתי והאישי שעברו היוצרים.
השיחה העניקה זווית נוספת ומעשירה לעבודה שמסתבר שהיתה אמורה להעלות בספטמבר 23 ונגנזה בשל המלחמה.
בוורסיה הראשונה היא נקראה "נבלה" חודשים אחרי פרוץ המלחמה שונתה והפכה ל"יום הולדת" שם עם הקשר אוטוביוגרפי.
דני היה עסוק מאד בילודה ואז ערן בן הזוג שלו חשב על השם.
העבודה לבשה בוורסיה הזאת צורה שונה מהיצירה הראשונה שבה הילה מלאה תפקיד של נלווה.
בוורסיה בנוכחית הילה קבלה תפקיד דומננתי, היא ודני מספרים את סיפוריהם.
נושא מעניין שעלה בשיחה היה שהיצירה הזאת מתאימה ומדברת רק לקהל ישראלי בשל הניואנסים והאקטואליה שרק ישראלי יבין כמו הזכור עזה ובן גוריון…
אפילו נושא הילודה והדחיפה להביא צאצאים שכל כך מאפיין אותנו הישראלים.
מופע מיוחד , אהבתי מאד את המקוריות , המסרים והביצוע תצביעו ברגלים
יוצרים
מאת: דני נוימן
מופיעים ושותפים ליצירה: דני נוימן והילה גלוסקינוס
טקסט ומוסיקה: דני נוימן והילה גלוסקינוס
דרמטולוגיה: מאיה ויינברג, ערן שני ,עידו פדר
תלבושות ותפאורה: ערן שני
עיצוב תאורה: דנה סקץ