נתחיל בוידוי בנאלי אך נדרש:
כמו רבים וטובים לפני, גם אני נשבתי בקסמו של יואב בלום עם קריאת ספרו הראשון 'מצרפי המיקרים'.
עם הזמן למדתי שסוד הקסם הוא פשוט – הפשטות.
יש לו לבלום, את היכולת להציב מול פנינו מראה, בעצם נכון יותר לומר זכוכית מגדלת אל תוך מוחנו וליבנו.
להושיט את האצבע המורה ולומר: "תראו! זה שם, זה היה שם כל הזמן ופשוט לא שמתם לב."
איפה אתה מתחיל ואיפה אני נגמרת
לגיבור ספרו החדש 'מה שאחרים חושבים בי', יש כוח של גיבורי על.
הוא יכול לקרוא מחשבות.
המחשבה הראשונית שעולה למשמע כוחו הנדיר היא: "וואו איזה כיף, איך הייתי מסתדר בחיים לו יכולתי לקרוא את מחשבותיהם של הסובבים אותי."
לשמוע את האדם שנמצא הכי קרוב אלי פיזית זה אכן נחמד.
אבל, נסו לחשוב על האופציה של לשמוע את כולם כל הזמן בו זמנית.
הרי אנו לא נמצאים כל הזמן רק עם אדם אחד.
ומה קורה כשאתה הולך ברחוב, יושב בבית קפה או חלילה נכנס לבית קולנוע/כיתה/אולם הרצאות?
בשתי מילים- לא להיט, במילה אחת- מתיש.
עדיין הייתם רוצים לקבל את כוח העל הזה?
ואיך בכלל אפשר לדעת אילו מהמחשבות הינן שלך ולא של אחרים?
נניח שנכנסתי לבית קפה, מה בא לי להזמין: קפה ומאפה, כריך ומיץ טבעי אולי קינוח מפנק עם גלידה ומילקשייק? אני אוהב מתוק או מלוח או אולי בכלל אלרגי לגלוטן?
גיבורנו היקר מצא סוגשל פתרון לנושא: יש לו פנקס בו הוא כותב לעצמו רשימות של מה הוא אוהב ומה לא.
רוב הזמן הוא מתבודד בביתו, מרוחק מיתר בני האדם.
מסך לבן
יום אחד מופיעה על סף דלתו דניאלה. את דניאלה, קוראת מחשבות כמוהו, פגש בילדות.
חשוב לדעת: קוראי מחשבות אינם יכולים לקרוא את מחשבותיו של האחר!
עם השנים הקשר עם דניאלה ניתק והנה היא כאן מולו.
דבר לא הכין אותו למה שיקרה אם ילך בעקבותיה עכשיו.
רצף של אירועים לא צפויים מוביל אותו למפגש עם קבוצת קוראי מחשבות.
כל אחד מהם אימץ דרך בה הוא מצליח לחיות את חייו מבלי לאבד את שפיותו.
התחושה המרחפת הפעם מעל המפגש היא שיש מי שמעוניינים לחסל את כל קוראי המחשבות.
ביחד הם מנסים לרכז כוחות ולנסות להבין מי רודף אחריהם ולמה.
המשימה קשה עוד יותר כאשר אין לך אפשרות לקרוא את מחשבותיו של האחר ולדעת מי בעדך ומי לא.
ואז שוב מופיעה דניאלה.
מה שאחרים חושבים בי
יואב בלום
הוצאת כתר
בלום מוביל אותנו למסע שכולו עונג צרוף אל עולמם של קוראי המחשבות.
מסע בו אנו מגלים שמה שנראה לנו מהצד כיכולת מופלאה, גורם לחייהם להיות מסובכים ביותר.
בכל פעם מחדש, כשאני נמצאת לפני קריאת ספר של סופר שאהוב עלי במיוחד ההתרגשות מלווה בחששות. רק לא להתאכזב, רק שלא יאבד הקסם.
וכשהספר הוא באמת משובח, אני לוגמת ממנו בכל פעם קצת, לאט לאט.
מתה לדעת כיצד הוא יסתיים, ובו בזמן לא רוצה שיגמר לעולם.
ו'מה שאחרים חושבים בי' הוא בדיוק כזה.
ספר המותיר אותך עם מליוני מחשבות ותהיות:
"עד כמה באמת אנו רואים את העולם כפי שהוא באמת?"
וגם: "מה עוד בלום יודע שאנחנו עדיין לא הבנו?"
נקווה לגלות בספר הבא.