מה אם במקום לחפש פתרונות למצוקה נפשית, נשאף לייצר בריאות נפשית?

השפל שהגענו אליו בהקשרים של פערים חברתיים, לימודים ובריאות הנפש של ילדינו – הם הזדמנות לחשוב מחדש על הכל ולעשות שינוי לטובה. דוח בריאות הנפש האמריקאית מציג נתונים קשים ומציע שכדאי לטפל בבעיה, במקום בסימפטומים

כ-25% מבני דור ה-z סובלים מחרדות

השבוע נסעתי עם חברתי לפארק רעננה להופעה של פורטיסחרוף. בכביש 531 החלה נורת הדלק להבהב בכתום זוהר, במקביל לפקקים האדומים שהחלו לצבוע את העורקים הסגולים של הווייז. חיפשנו בקדחתנות תחנת דלק סמוכה ואם אפשר שתהיה גם בדרך אל הפארק, אבל הווייז לא זיהה את מיקומנו ולא הצביע בבהירות על היעד החלופי. הלחץ הלך וגבר – גם מחשש שניתקע בלי דלק באמצע הדרך וגם מחרדה שנאחר להופעה שכל כך ציפינו לראות. 

נורה מהבהבת לא תחדל מהבהובה עד שלא תמלא דלק

התובנה שבעיה לא תיפתר מאליה ושלחץ רק יפריע לפתור בעיה, ליוותה אותי כשקראתי את הדוח של Mental Health America, שהתפרסם השבוע וחושף נתונים קשים על משבר הבריאות הנפשית המתחולל בבתי ספר בארה״ב. קבוצת הגיל שספגה את המכה הקשה ביותר היא גילאי 11-17, עם גידול של 9% במספר הפונים לעזרה בנושאים נפשיים לצד הגידול החד ביותר בסימפטומים חמורים של דכאון וחרדה. גם הנטייה לאובדנות היא בשיעורים הגבוהים ביותר – 77,470 בני נוער דיווחו על מחשבות אובדניות בין החודשים ינואר לספטמבר 2020. מדובר ביותר מ-50% מקבוצת הגיל הזו באוכלוסיה (!)

הדוח הזה שם על השולחן בעיות שמנסות לתפוס את תשומת לבנו כבר הרבה זמן. עוד לפני התפרצות הקורונה – דוחות אמריקאים חשפו שיעורי דכאון וחרדה גואים. 1 מכל 3 בני דור ה-z מאובחן כסובל מדכאון, כ-25% מבני הדור הזה סובלים מחרדות. האקסלרציה שיצרה הקורונה – על אתגריה הבריאותיים, הכלכליים, החברתיים, הפוליטיים ועוד – היא הזדמנות להתייחס לנורה המהבהבת.

בעוד מערכות חינוך בכל העולם שמות דגש על פתרונות טכנולוגיים ללמידה מרחוק ועל פתרונות מערכתיים להשלמת החומר הלימודי, התהום הפעורה המסוכנת ביותר, זו שמאיימת על כלל האוכלוסיה הצעירה ללא הבדל מעמד כלכלי או מוצא אתני, היא אי היציבות הרגשית, שבתוכה לא ניתן לקיים למידה כלל.

מורים בארץ ובעולם מתייחסים להיעדר הכלים לסייע לתלמידיהם המהלכים על סף התהום ולמנוע מהם מליפול פנימה. פסיכולוגים חינוכיים קורעים תחת הנטל. מחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים נאלצות לשלוח הביתה בני נוער במצב אקוטי. קשה למצוא מקור לאופטימיות בתמונה הזאת, אבל יכול להיות שהאור בקצה המנהרה נמצא לא בטיפול – אלא במניעה.

כ-25% מבני דור ה-z סובלים מחרדות

מה אם במקום לחפש פתרונות למצוקה נפשית, נשאף לייצר בריאות נפשית?

לא מעט תיאורטיקנים הצביעו על הדרך אל האושר, או לפחות על השביל שיקרב אותנו למקום שבו שמחה ובריאות נפשית יכולות להתקיים. אברהם מסלאו, אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, דבר עוד בשנות ה-60 על הצורך של האדם בצמיחה ומימוש עצמי, על מיצוי הפוטנציאל כמטרת הקיום האנושי. אלברט בנדורה – בן 95 היום ונחשב לגדול הפסיכולוגים מבין אלה שעודם בחיים – טבע את המונח ״Self Efficacy״ כדי לתאר את הקשר בין אמונה ביכולות שלך למוטיבציה לקחת עליך משימה, ואז להצלחה בביצוע. מה אם נגדיר את הנושאים האלה בדיוק – צמיחה ומימוש עצמי, אמונה ובטחון עצמי – כמטרות הלמידה? 

״המושג ׳רווחה נפשית׳ הוטבע באמצע המאה ה-20, אך קיבל משמעות נוספת בתחילת המאה ה-21, עם ייסוד זרם הפסיכולוגיה החיובית. זרם זה הרחיב את תחום המחקר והעניין של מדע הפסיכולוגיה מהתמקדות רק בחקר הסיבות להפרעות ולמחלות הנפש, להתמקדות בחוזקות וביכולות האנושיות המאפשרות לאדם לשגשג, לצמוח ולחוות אושר… רווחה נפשית מוגדרת כיחס של לפחות 3 ל-1 בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים ותחושת שביעות רצון מהחיים… חוויה של משמעות בחיים, קיומה של מטרה ויצירת מערכות קשרים חברתיים״. 

הפיסקה שלעיל מופיעה במאמר מאת שוש צימרמן, מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה במשרד החינוך. עוד כותבת צימרמן: ״המונח ׳שגשוג׳ מקובל היום לתיאור אנשים בעלי רווחה נפשית המתפקדים במיטבם, תוך יכולת ליצור קשרים חברתיים, להציב לעצמם מטרה ולחוות חוויה של משמעות בחיים. אין ספק כי פיתוח של תלמידים משגשגים הוא אחד התפקידים של מערכת החינוך שכן תלמידים אלה ימצו את הפוטנציאל הלימודי שלהם, יגלו גישה חיובית כלפי בית הספר, ייצרו יחסים משמעותיים עם חבריהם ומוריהם ויהיו מסוגלים לתרום לזולת״. 

הנורה המהבהבת היא הזדמנות למלא את מיכל הדלק במשמעות, ליצור תנאים למיצוי הפוטנציאל של תלמידים, להרים להם, לסמוך עליהם, לאפשר להם לשגשג. במקום להתמקד בציוד או בהספקים – זה הזמן להתמקד במטרה ובדרך להגיע לשם. 

אגב – הגענו בזמן בסוף. הספקנו למלא דלק. היה נפלא.

**

יעל שפריר היא מייסדת משותפת ומנכ״לית של ReShuffle, פלטפורמה גלובלית להתפתחות מקצועית ואישית של בני נוער.

YaelShafrir
יעל שפריר היא מייסדת משותפת ומנכ״לית של ReShuffle, פלטפורמה גלובלית להתפתחות מקצועית ואישית של בני נוער. התשוקה לתוכן מלווה אותה מגיל צעיר, תחילה במסע בין עולמות המדיה על כל קשת גווניהם, וכרגע בפלטפורמה שמביאה תוכן ופורמטים רלוונטיים ככלי ליצירת אנגייג׳מנט ולהפיכת כל עניין הלמידה מטרן-אוף לטרן-און עבור קהל יעד של בני נוער. בעברה כיהנה בתפקידי מפתח בסטרטאפים וחברות מובילות, בין היתר Chief Marketing Officer במיט אין פלייס, VP International Partnerships בפלייבאז, סמנכ״ל פיתוח עסקי בקו מנחה ועוד.