מארי קירי היתה אשה מיוחדת ומובילת דרך לנשים רבות אחריה. היא האישה הראשונה שקבלה פרס נובל בפיזיקה ובהמשך אף קבלה פרס נובל נוסף בכימיה. ככזו היא האישה האחת ויחידה שזכתה בכך.
בנוסף, היא היתה האישה הראשונה שהרצתה באוניברסיטה בצרפת בתחום הפיזיקה. דבר לא פשוט בימים אלו.
מארי אשר נולדה ב-1867 בפולין, גדלה בתנאים לא קלים, תחת הכיבוש הרוסי. אביה היה מורה למתמטיקה ופיזיקה ואף ניהל שתי גימנסיות לבנים בוורשה. לאחר שהשלטונות הרוסיים אסרו לימודי מעבדה בבתי הספר בפולין, לקח אביה את ציוד המעבדה לביתו והסתייע בו ללימוד ילדיו. לאחר מכן פוטר האב מעבודתו בשל עמדותיו הפוליטיות שתמכובהתקוממות לשימור עצמאות פולין. אמה של קירי הייתה מורה ומנהלת הפנימייה הפרטית לבנות בוורשה ופרשה מעבודתה לאחר לידתה של קירי. האם חלתה בשחפת ונאלצה לשמור מרחק מבנותיה.
למרות הקושי, מארי למדה ממשפחתה את אהבת הידע ובעיקר את האהבה והתשוקה למדע.
בפולין נאסר עליה ללמוד מדעים ולכן הגרה, כמו אחותה הבכורה לצרפת, כדי ללמוד.
היא אספה פרוטה לפרוטה, חסכה מעצמה מזון ותנאי מחייה בסיסיים נוספים, כדי להגשים את חלומה. את תשוקתה הגדולה. המדע.
בשנת 1903 קיבלה מארי קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה, בהוקרה על "התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל".
שמונה שנים לאחר מכן זכתה קירי שוב בפרס נובל והפעם פרס נובל לכימיה. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.
למרות הצלחותיה ותגליותיה פורצות הדרך, היא סירבה לרשום פטנטים על גילוייה המדעיים, והעדיפה להעמידם לרשות הציבור.
במהלך מלחמת העולם הראשונה היא הצילה חיי רבים, כאשר הפעילה מכוני רנטגן ניידים לסיוע לפצועי מלחמה, ביחד עם בתה אירן.
מארי נשאה לפייר קירי, אשר היה מנחה בבית הספר לפיזיקה ולכימיה. איתו היא זכתה להיות לחיי שוויון ושותפות, כבוד והערכה מדעית. פייר נהרג בתאונה בה נדרס על ידי כרכרה. ומאז מארי לא נשאה בשנית.
היא נהלה רומן עם הפיזיקאי פול לנז'בן, אשר היה נשוי. רומן זה פגע בכבודה והיא אף כמעט שאיבדה את הקריירה שלה בעקבות כך.
לפייר ומארי נולדו שתי בנות. ארין, אשר הלכה בעקבות אמה ועסקה בתחום המדע. היא אף זכתה בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו- קירי).
בתה אוו (אווה). אשר נמשכה דווקא למוזיקה, קיוותה להיות פסנתרנית. אך, בתחום זה לא נחלה הצלחה מרובה. אוו, היתה אשה אלגנטית וכובשת ומצאה לבסוף את יעודה בכתיבה ובדיפלומטיה. לאחר שחיברה ביוגרפיה על אמה, היא קצרה שבחים רבים ואף יצאה לסבב הרצאות. בתקופת מלחמת העולם השנייה, היא עבדה כעיתונאית צבאית והעבירה ידיעות מהשטח לכל העולם ובעיקר לארצות הברית. כושר הניסוח והניתוח שלה, הפכו אותה לבעלת חשיבות רבה בתקופה זו ושירתה בכך את ארצות הברית ואת צבא צרפת החופשית בראשות הגנרל דה גול.
היא הפכה לאחת הנשים המשפיעניות ביותר .
שלוש הנשים לבית קירי זכו להערכה, כל אחת בזכות כשרונה. הן היו נשים חזקות, אשר תרמו לנשים רבות ולעולם כולו בזכות יכולתן. הן דוגמה לכוח רצון והתמדה, חוסן נפשי ואידאולוגיה חזקה.
אלו נשים, שאי אפשר לשכוח. הן נשים אשר השפיעו ועדיין משפיעות על ההיסטוריה שלנו כנשים ועל ההיסטוריה בכלל.
ספר זה הוא לא רומן, אלא ביוגרפיה של שלוש נשים חזקות ומלאות עוצמה והשראה.
ממליצה על ספר זה כמתנה נפלאה עבור יום האישה הקרב ובא.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
