לא עברו שלושה ימים וכל תחושותיי התהפכו.
מאיה חזרה בגאווה לספר כי התקיים המפגש הראשון שהיה מהנה מאוד ובכדרך אגב עם תבלין של גאווה רבה, היא ציינה, כי איתה עוד תלמידה נוספת והשאר שנבחרו ע"י המחנכות הם בנים. פניי נפלו ולקח לה רגע להבין למה.
שנת 2019, כל המחנכות בשכבה למעט אחד הן נשים , כולם העבירו שלושה שמות לפרוייקט. שתי מחנכות בחרו בת ושני בנים וכל השאר בחרו שלושה בנים. אף אחד\ת לא בחרו שלוש בנות וככה שוב הגענו, לתכנית פיתוח מנהיגות כמעט בלי ייצוג נשי.
התמונה הראשונה שעלתה לראשי, היה מביקורה של קנסלרית גרמניה בישראל, אנג'לה מרקל, בכנס חדשנות. מוקפת בראש ממשלת ישראל ועוד כ 30 גברים, אפשר לחשוב שאין נשים בישראל. מרקל לא נשארה אדישה ואמרה בפני משתתפי בכנס, שזו לא ביקורת אבל היא מקווה שבפעם הבאה ימצאו כמה נשים ראויות שישתתפו.
כפרויקט שכבתי וככזה שיועצם בפני השכבה במהלך השנה ואם יענה על יעדיו, יהיו פה 18 תלמידים שיקבלו כלים במנהיגות שיהיו עימם גם עד סוף י"ב ובכלל ,הוא הופך להיות תמונה לשכבה שלמה של איך צריכה להראות מנהיגות ההווה והעתיד. 16 גברים ושתי נשים. איך נייצר שינוי אם זה מה שאנחנו מחנכים אותם ואותן בגיל 13?
איך הם יבינו שאנחנו לא מיעוט אלא 51% מאוכלוסיה? שפרויקט מנהיגות וכל פרויקט ב 2019 צריך להיות לפחות מאוזן מבחינה מגדרית ואם בוחרים להפר את האיזון אז זה לטובת המגדר הנשי כי רק ככה משהו ישתנה. והחלטתי שאני משנה את התמונה לפני שהנבחרים לפרויקט יצטלמו לתמונה.
משערת שבעקבות פנייתי למחנכת, קיבלתי עדכון ששם התכנית עודכן מפרויקט מנהיגות ל"קבוצת העצמה, מניעה והסברה",שינוי שכמובן לא פתר עבורי את המסר שהועבר.
את שיחתי עם רכז השכבה הוא התחיל ב : "אני לא יודע אם את מאילו שמגדירות עצמן כפמיניסטית או שויוניסטית". נו באמת? אני גם וגם ומאחלת שגם הוא וכל אחד יזדהו כי רק ככה מייצרים שינוי. הוא ניסה להסביר לי שזה לא קשור בכלל לשוויוזם .שאני רואה מגדר לנגד עיני אבל הוא, הוא רואה את הפרט. הוא יודע איזה תלמיד\ה צריך מה ובאיזה פרויקט וככה בחרו את הילדים לתכנית לפי צורך הילדים כפרט ובלי להתחשב בראיה מגדרית.
הוא גם התפלא איך לא התלוננתי לשויויזם כשיצא פרויקט דימוי גוף בו השתתפו רק נערות ( נניח לעובדה שלא היה לי מושג שיש כזה פרויקט). ניסיתי לדמות לו את היום שאחרי. אף אחת מהנערות בפרויקט לדימוי גוף כנראה לא העלתה שום סטורי או פוסט סביב המפגש שלה עם היועצת והפסיכולוגית אבל בפרויקט " קבוצת העצמה, מניעה והסברה" שכולל בתוכו סיורים במשטרה, בתי המשפט,כיבוי האש ,התמונות צפויות לעלות ובכמויות.
עיני שכבה שלמה יישאו לעבר הילדים שנבחרו והמסר הלא מילולי שיעבור שככה נראית מנהיגות. שתי בנות ושישה עשר בנים הוא לגיטימי.
אחרי שיחה ארוכה הסכמנו שאנחנו משכנעים את המשוכנעים. הוא מבין בצורך בראיה מגדרית ואני מבינה את את הצורך בראיית הפרט אבל חזר ואמר שאין לו שום דרך לשנות את ההרכב בשלב זה.
ביקשתי שילך עם השיחה בננו הביתה ויחשוב איך הוא הולך לשנות את המסר הבלתי מלולי שמועבר לשכבה כולה בתחשב בהרכב שנבחר.
ויתרתי לו ונכשלתי.
למרות שעברו כמה חודשים ,זה עדיין מפריע לי. לא באמת השתכנעתי. גם בראיה של הפרט חובה ראיה מגדרית כי יש 7 בנות שבטוח מתאימות וראויות להיות בתכנית לא פחות מה 7 שתפסו את מקומן. כי בחינוך של הפרט חובה שכולם יבינו שאנחנו שווים. לא זהים אבל שווים.
כי עכשיו יש שכבה שלמה של 200 ילדים שחושבים שפרויקט כזה הוא לגיטימי , הם בעצמם היו צריכים להשמיע את קולם ולהגיד שזה לא הגיוני אבל לצערי אנחנו בשנת 2019 והם עדיין לא עושים את זה.
למדתי על בשרי ,לא פעם שבדרך להצלחות, חייבים כמה כישלונות מפוארים. מבחינתי זה נכנס לרשימת הכישלונות בכבוד רב. מבטיחה לעצמי שזה ישמש אותי כתמרור בכל מקרה נוסף. מתחייבת פה שחור על גבי לבן שזו פעם אחרונה שאני מוותרת.