בערך לפני 24 שעות, השתנו לי קצת החיים, עוד קצת.
הטלפון הנייד שלי, שכבר היה על שרידי הבטריה קרס מעומס שיחות נכנסות- מקרובי משפחה, חברות והמון אנשים שאני לא מכירה ופתאום רצו לדבר איתי.
הווטסאפ התמלא בברכות, ובשאלות. הפכתי למישהי שהרבה מאד אנשים רוצים להכיר.
תודה לכל המתקשרים, כותבים ומשתתפים בשמחה ובכבוד. אם עדין לא הגבתי, מתנצלת, אני לא עומדת בקצב.
את ההודעה על כך שנבחרתי להדליק משואה קבלתי ביום שלישי בערב, בשעה שישבתי עם אשה מיוסרת, פשוטו כמשמעו. היא עברה ועדיין עוברת גהינום, בתהליך פוסט גירושין אחרי 9 (!!!) שנות עגינות. אחרי שעתיים של שיחה ודמעות- שלי ושלה (לא יכולתי להשאר אדישה, למרות מאות הסיפורים שכבר שמעתי) קבלתי את ההודעה הזו. הלב שלי ניתר מהתרגשות פעם אחת לפני שהתחיל לדהור. אחרי מחשבה, סיפרתי לה על הבחירה ועל הדלקת המשואות. העיינים הרטובות שלה התבהרו קצת כשהיא שמעה שהבחירה היא בגלל "באשר תלכי". סיפרתי לה שלא לפני הרבה זמן, הייתי במקום שלה, מנסה לאסוף שברים של חלום פרטי מנופץ. להלחם בבדידות ובחוסר האמון שרכשתי בתהליך הזה. ללמוד להאמין מחדש בצורה נקיה וברורה יותר בערכים עליהם גדלתי. להסתכל בצורה מפוכחת על החברה שלי, לבחון אותה מכל הכוונים ולבחור להשאר שם- ולשנות את הכל, בדיוק בשביל נשים כמוה. סיפרתי על ההתחלה עם כל ספיקותיה, האיומים והבקורות, ועל האנשים והנשים הטובים שפגשתי בדרך ואמרו לי "באשר תלכי- נלך". היא התחילה לבכות שוב, והפעם עם חיוך, ואמרה שאני נותנת לה תקוה. ותודה על מה שעשיתי בשבילה (עוד לא עשיתי כלום).
היא יצאה מהבית עם תכנית חדשה ומסודרת להתמודדות שלה, עם ידיעה שהיא יכולה להתקשר ולהתייעץ כרצונה. ועם הבטחה שנעשה הכל בשביל למזער את הנזקים.
אתמול היא קושרה לעורכת דין מדהימה להתייעצות ולאשת טיפול ללוי רגשי מיידי. היום היא תכנס לרשימת התפוצה שלנו – ותקבל עדכונים על כל הפעיליות של "באשר תלכי" ובעתיד היא תתחיל לעזור לאחרות.
וזה, אם תרצו הסיפור שלי ושל "באשר תלכי"
זה כל מה שצריך לדעת.
בקשה קטנה- כשתקראו את הפוסט הזה, אל תעשו לו רק "לייק" , תשתפו אותו. ותשתפו את העמוד של "באשר תלכי" בפייסבוק. בשתי הלחיצות האלה, תהפכו להיות חלק פעיל בעשיה שלנו,
ולתפארת מדינת ישראל (אני מתחילה להתאמן, אין ברירה…)
