לראותה בלבד

זהו האי עליו כתב מארק טווין "תחילה נברא מאוריציוס, ולאחר מכן גן עדן הועתק ממנו". מאוריציוס הוא אי באוקיינוס ההודי , אי טרופי מרהיב עם צמחייה עשירה, חופים כחולים ונפלאים, שוניות אלמוגים . אין בה הבדלי אקלים משמעותיים במהלך השנה ואין בה תקופות יבשות וגשומות מוגדרות. מזג האוויר נעים במהלך כל השנה. ממש גן עדן. לא כך חשו כ-1600 היהודים שגורשו אליה מפלשתינה.

lirota

לראותה בלבד

מאת אראלה תלמי

הוצאת עולם חדש

 

lirota

1940 – באירופה כבר החלה המלחמה , היישוב היהודי בארץ ישראל , תחת שלטון המנדט הבריטי ניסה לפעול לחילוץ יהודים מאירופה ונהאתם לארץ ישראל. המנדט הבריטי קבע מכסות לכמות העולים שהורשו להיכנס ארצה. במקביל נאספו כספים לרכישת אניות ישנות שתשמשנה את המעפילים. 3 אניות יצאו לכיוון חיפה ובדצמבר הגיעו לחופי פלשתינה כשעל סיפונן מעל ל-3000 יהודים שהצליחו לצאת מן התופת בארצותיהם – צ'כוסלובקיה, אוסטריה, פולין .

אבל לבריטים היו תכניות אחרות . הם החליטו לגרש את כל העולים החדשים למקום מרוחק. צעד זה נעשה על מנת להבהיר את נחרצות המנדט הבריטי למאבק בעלייה הבלתי-לגאלית.

לצורך פעולת הגירוש הם הכינו אניה גדולה ומרווחת בשם "פאטריה" אשר תוביל את המגורשים למקום גלותם.

הנהגת היישוב היהודי החליטה לחבל באני "פאטריה" ע מנת לעכב את הגירוש ולפעול להשארתם של העולים בישראל. אולם הפיצוץ באניה היה עז יותר מן המתוכנן  והאניה טבעה.חלק מנוסעיה הצליחו לקפוץ ולהימלט והשאר נספו.

שבועיים אחרי טביעת ה"פאטריה", נלקחו כ-1,600 ממעפילי ה"אטלנטיק", אלו שלא הועברו אל הפאטריה, ממחנה המעצר בעתלית וגורשו לאי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי, שם שהו עד לחזרתם ב-26 באוגוסט 1945.

המספרים היבשים -.במהלך כחמש שנות שהותם של המגורשים במאוריציוס  יצאו כמה מאות להתנדב לצבא הבריטי ובני בריתו, 127 נפטרו, ו – 50 תינוקות נולדו באי.  1198 עולים חזרו ממאוריציוס לישראל ,  ו-96 בחרו לשוב לאירופה (הועברו למחנה פליטים בסיני ומשם שבו לאירופה).

אראלה תלמי , בת קיבוץ אפיקים, בעברה חלילנית מפורסמת, כתבה את הספר כדוקו-רומן אודות גולי מאוריציוס.

להבנתי, על פי גילה ומתוך הפרטים בספר, אני מסיקה שאראלה היא נכדתה הראשונה של מלכה, מגיבורות הספר, אשר ילדיה זכו ועלו לארץ ישראל לפניה , והתיישבו בקיבוצים.

אמנם גולי מאוריציוס, אשר שוכנו באי בכלא מאחורי חומות עדיין נהנו מתנאים שאין להשוותם לתנאים המחפירים בהם חיו ונרצחו אחיהם בארצות אירופה באותה תקופה, אבל תחושת ההשפלה וחוסר האונים של הגולים מול השלטון הבריטי העיקש, שביצע למעשה בגירוש פעולת ראווה אשר נשכחה מלב , וללא התייחסות לחייהם של הגולים שהיו ביניהם גם אנשים מבוגרים, זוגות נשואים שהופרדו ומשפחות.

"בגלל כל מה שקורה בעולם בוודאי ישכחו אותנו גם השנה…הרהר ברוך בתאו,  כבר סוף ינואר 1943 והם התחילו את השנה השלשית בגלות. ברור שלמנהיגי העולם יש דברים דחופים יותרמאשר קומץ פליטים שנזרקו לאי רחוק ופסטורלי. הצלחנו לברוח מרוצחים אכזרים ונפלנו לידי אימפריאליסטים מתורבתים.הגרמנים, יימח שמם, רצחו כבר כמה מיליון יהודים והאנגלים מחזיקים אותנו כאן כאילו היינו פושעים. מטפלים בנו לא רע, אבל הם לא מסוגלים או פשוט לא רוצים לראות את אי-הצדק המשווע ואת גודל העוול"

חשוב מאד לקרוא את הספר  כי הפרשה הזו לא ידועה לרבים. ועל אף היות הסוף ידוע מראש הספר כתוב מצויין ומסקרן מאד.

"לראותה בלבד" – את הארץ המובטחת. לעמוד על סיפונה של האטלנטיק מול חיפה ללא אפשרות להגיע אליה.