THIN SKIN
כוריאוגרפיה, תלבושות ובמה: מרקו גקה
מרקו גקה, כוריאוגרף ממוצא גרמני היוצר ללהקות מחול רבות, יצר ללהקת המחול קמע מחווה למלחינה והמבצעת פאטי סמית.
הצבע השחור שולט, ניקיון ושקט סביב מעוררים סקרנות ומסתוריות, שומרים אותי דרוכה. המכנסיים השחורים נבלעים על הרקע השחור של הקלעים, כמעלימים את פלג הגוף התחתון. מותירים את הטורסו והזרועות לנוע באופן נפרד, כתלוי באוויר. לעיתים נדמו לי כחיה רבת זרועות, כיצור חי הנע בכוחות עצמו, אינו מחובר לדבר.
צילום: כפיר בולוטין
הבגד בצבע עור נדמה כגוף חשוף, לעיתים כעור מקועקע, הוסיף למראה החי של חלק זה של הגוף. התנועה הזורמת לאורך הזרועות, ההפרדה במפרקים הגבירה את המראה של היצור החי.
אני מתבוננת ומתרשמת מיכולת השליטה בכל שריר, מיכולת התנועה וההבעה של הזרועות. מעבר מתנועה מלאת כוח ומתח, לתנועה מהירה או גדועה. מפגש בין הרקדנים על הבמה לכדי יצירה של מבנים וצורות שונות מתוך חיבור ומגע, מרתק. נוכחות של הקבוצה הגדולה על הבמה הייתה משמעותית ורצון התעורר בי לכך שישארו, לבל ישובו להעלם ולהותיר את היחיד לנוע.
RAIN DOGS
כוריאוגרפיה, תלבושות ועיצוב תפאורה: יוהן אינגר
יוהאן אינגר צמח כרקדן בבלט השוודי ויצר כוריאוגרפיה ללהקות רבות ברחבי העולם, יצר ללהקת המחול קמע יצירה למוזיקה של טום וויטס בעלת אותו שם.
המוזיקה הקליטה התנועה הקצבית והמהירה סחפו אותי בשמחה. העוצמה הטמונה בתנועה של אנסמבל, הכוח של הקבוצה. כפי שבשפה החזרתיות מחזקת את הנאמר, את הרעיון אותו אנו רוצים לבטא, כך כאן, התנועות החוזרות אצל מספר רקדנים מגבירה את הנוכחות שלה לעוצמה גבוהה יותר.
ההצמדה הקלאסית של שמלות לנשים וחליפות לגברים מעוררת בי את המוכר, הידוע ומפנה אותי לסקרנות שבלהבחין בתנועות הגוף מבעד ללבוש היומיומי. הרגל הנשלחת והשמלה המתרוממת החושפת את תנועת הגוף מעוררים עניין רב וסקרנות.
המבנים של הקבוצה משתנים, מתקרבים ומתרחקים, מנהלים דיאלוג עם הפרט באופן המאפשר לי לספר סיפור על הקשר שבין היחיד לבין הקבוצה. על החוויה של היחיד בקבוצה, עד כמה מתחבר ושייך ועד כמה נפרד. נושא המעסיק אותי בחיי האישיים והמקצועיים – התפקוד שלנו בתוך קבוצה. כמה נוח וקל לנו להיות עם עצמנו ועד כמה נחוץ וגם מורכב לנו להיות בתוך קבוצה.
צילום: אלבום פרטי
הלבוש שמחליפים הרקדנים כמבטל את השיוך המגדרי, המוכר לנו, מוסיף עניין ואמירה. כאומר: ראו את התנועה של הגוף, את התנועה במרחב, את התנועה של הקבוצה, וותרו על האינפורמציה הסטריאוטיפית הפנימית אשר אתם מוסיפים.
היה מרגש, מפעים ומעורר שמחה. המוזיקה מילאה את החלל, הקול העמוק הספק שמח ספק עצוב מילא את האוויר שבין הרוקדים.