"לו הייתי גוף" – פירוק, בנייה והמרחב שביניהם / אשכול תערוכות במוזיאון פתח תקוה לאמנות

שש תערוכות חדשות פורצות דרך במוזיאון פתח תקווה לאמנות.
הגוף כמאבק, זיכרון, תנועה וגבול – עונת התערוכות החדשה במוזיאון פתח תקווה לאמנות מציעה חוויות מסעירות ומעוררות מחשבה.
שישה אמנים ואמניות מובילים יוצרים גשרים בין חומר לרוח, בין עבר לעתיד, ובין השבריריות הפיזית לעוצמה הרגשית.
מיצבים, פסלים, וידאו ואיור מתחברים יחד  לסיפור אנושי חוצה זמן ומקום

רעות פרסטר מנהלת קריית המוזיאונים

רגע לפני פתיחת עונת התערוכות במוזיאון פתח תקוה לאמנות השתתפתי בסיור עיתונאים. צפיתי בשש התערוכות שתפתחנה ביום שישי הקרוב ה-14 לפברואר

וכתבתי:

לו הייתי גוף – אמנות שמניעה מחשבה ומאתגרת תפיסות

אירנה גורדון אוצרת התערוכה המרכזית "לו הייתי גוף"

הגוף הוא כאן, חי ונוכח, אך גם מפורק, חולף, וטעון בזיכרון.

 

פסלים של יגאל תומרקין

בין האמנים המשתתפים: סיגלית לנדאו, יגאל תומרקין, עופר ללוש, אביטל כנעני, עדי ארגוב ורבים נוספים, המציגים דיאלוג רב-שכבתי עם הגוף הפיזי, הפסיכולוגי והחברתי.

מירב מרודי

מחוץ למוזיאון הוצבו לראשונה בישראל פסליו המונומנטליים של עופר ללוש, המהדהדים תחושה של  נצחיות לצד חוסר זהות אנושי.

 צילום:מיטל הבר יוצר:עופר ללוש

הגוף כזירה – בין פיסול לשירה, בין קול לתנועה

יצירתו של יובל שאול

כרמית חסין ב"לשיר על העצמות" יוצרת פסלים שהם הכלאה בין גוף חי, מכונות ותצורות טבעיות.

יצירתו של: דניאל קיצ'לס

דניאל קיצ'לס ב"אוריינטציות" מציג יצירה נועזת: מקהלות של גברים ונשים ששרות שפה קדמונית תוך כדי נסיעה במוניות, ביצירה פרפורמטיבית מסעירה המשלבת וידאו וסאונד משמאל המונית יוצאת מבן גוריון ועולה לירושלים כשברקע מתנגנים שמות המקומות שבדרך, ואילו מימין מקהלה שמשמיעה קולות …

יצירתו של שיר אל ספרא

הילי לב-גרנפלד ושיר אל ספרא ב"שמש חצות" חוקרים את רגעי המעבר בין ילדות לבגרות, בשילוב  ציור, פיסול ועבודות גדולות-ממדים החורגות מהזמן והמקום.

זיכרון, אמונה וניגון – אמנות שחוזרת לשורשים

ציור של: ארתור קולניק

ב"לראות את הניגון", איוריהם הנדירים של אירה יאן וארתור קולניק לסיפורי י.ל. פרץ יוצרים מסע בזמן, המקשר בין פרעות קישינב לשואה, ומציגים דו-שיח בין טראומה לתקווה.

ליאור גריידי על רקע יצירותיו

ליאור גריידי, בתערוכה "חלוץ", לוקח אותנו למסע אחר – הוא חוקר את האוסף ההיסטורי של  המוזיאון ומרכיב ממנו הדפסים מופשטים, המעניקים מבט רענן על המורשת האמנותית של ישראל.

התערוכה הזאת פותחת את תוכנית השהות בסדנת ההדפס של המוזיאון – מיזם חדש וייחודי של המוזיאון, של האמן ליאור גריידי.

סיכום

היצירות: בשורה העליונה מימין: יקירה אמנט,  משמאל : ורה קקורמן  ועמרי אלורו – בשורה התחתונה מימין:כרמית חסין, משמאל: מירב מרודי

עונת התערוכות החדשה במוזיאון פתח תקווה לאמנות היא הזמנה למסע חזותי ורעיוני מרתק.

דרך פירוק והרכבה מחדש של הגוף, הזיכרון, השפה והחומר, האמנים מציעים לנו התבוננות אחרת על עצמנו ועל העולם שסביבנו.

בין אם זה פסל ענק, שירה במונית נוסעת או הדפס שנוצר מתוך היסטוריה נשכחת – כל יצירה כאן   היא חוויה

אל תחמיצו  עונה של אמנות מעוררת חושים ורגשות

פתיחה ביום שישי הקרוב, ה 14 לפברואר, מוזיאון פתח תקווה לאמנות

צילום: נירה פרי

נירה פרי

בלוגרית לייף סטייל,  מאמנת המתמחה באימון נשים

 

 

נירה פרי
נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים