לאן נעלם הצחוק של אבא? / לאה צבי דובז'ינסקי
איורים: נטע ניניו
כריכה קשיחה, פורמט מרובע לילדים, גם לגדולים..
הוצאת אופיר ביכורים, 2010
….
"לאבא יש עיניים כחולות, אבל הן תמיד עצובות.." כך בתחילת הספר נוגעת בנו לאה בעדינות ומספרת על העצב הלא מובן לניר בן השש.
ניר אוהב מאוד את הוריו ומבין שאביו זקוק לשקט ומשום כך רק הוא מבקר אצל חבריו הטובים, אך הם אינם יכולים לבקר אותו.
"לאבא שלך היו בצבא הרבה חברים, רבים מהן נפצעו, וכמה מהם נהרגו לנגד עיניו. מאז אבא עצוב, וקשה לו להתגבר על מה שעבר במלחמה" (מתוך הספר)
הספר ריגש אותי מאוד. קראתי ודמעתי.
נושא הפוסט טראומה עולה לאחרונה פעמים רבות לחדשות ולידיעת הציבור. הנושא מוכר וכואב מאוד. לתופעה הזאת שנוצרה מן המציאות הקשה בארץ, יש השלכות רבות על בני המשפחה, על בני הזוג. על הסביבה הקרובה להם.
בשפה פשוטה מדוייקת מאוד, מספרת לאה את סיפורו של ניר ודרך עיניו של בן השש היא ממחישה לנו את ההשלכות הנרחבות של התופעה.
ניר מתגעגע לאביו, וכמו כל ילד, הוא עצוב כשאביו עצוב, הוא שמח כשאביו שמח.
עוד מעט תהיה מסיבת סיום בגן. ניר מתרגש מאוד, מרוב התרגשות הוא לובש את חולצתו הפוכה .האם יבוא גם האב למסיבה החשובה הזאת?
"ספר זה נושא ערך חשוב ביותר ומהווה כלי התמודדות לילדים הגדלים בצילה של ההפרעה" (ד"ר מיקי פולארק, פסיכיאטר מומחה)
ספר מרגש וחשוב עבור כל מי שיודע על פוסט טראומטי וכל מי שרוצה להבין את הנושא.
..
על המחברת, לאה צבי דובז'ינסקי:
לאה צבי (דובז'ינסקי), נשואה לנכה צהל ממלחמת יום כיפור, פציעה פיזית והטראומה נמצאת בחייה ובחיי משפחתה. לאה מנחה, בבית חולים תל השומר, קבוצת נשים הנשואות לנכי צה״ל פגועי הלם קרב ומאמנת אישית. רבים משיריה ראו אור באנתולוגיות לשירה, עיתונים (הארץ, מעריב) ובכתבי-עת ספרותיים.
ספריה:
לאן נעלם הצחוק של אבא? (יהוד : אופיר ביכורים, תש״ע 2010)
שירים (תל אביב : חבר לעט – הוצאה לאור, 2015)
אולי יתגלה אגם (תל אביב : ספרי עתון 77, תשע״ז 2017)
סדקים דקים (עתון 77, 2020)
