אני יודעת שאני אמורה להתלהב עכשיו.
אני אמורה לחגוג את החלטותיה של מערכת המשפט, לזעוק שיש התעוררות, שהמשיח של בית הדין הגיע רכוב על סוס לבן ואזיקים והולך, ככל הנראה, לכלוא את כל עברייני המין. כי גם מלכה לייפר הוכרזה ככשירה לעמוד לדין, וגם איבגי הורשע בביצוע מעשים מגונים.
במהלך היממה האחרונה קיבלתי עשרות על גבי עשרות הודעות וואטסאפ, מסנג'ר וגם הודעות טקסט (בודדות, אבל יש עוד כאלו שמשתמשים בהודעות טקסט) בסגנון הבא (ואני מצטטת את הטונציה): "מרוצה?" או "ראית איזה יופי?" או "אני מקווה שאת מאושרת עכשיו".
אז ככה יקיריי, אני אכן מאושרת. אבל בלי קשר למלכה לייפר או משה איבגי. אני מאושרת באופן כללי, אז תודה ששאלתם.
מעבר לכך, העובדה שאני כל כך זועקת את קולי בנושאי פגיעות מיניות והחמרת עונשים היא כי כאשר זה מגיע למצב של הכרעת הדין, הענישה היא פשוט בדיחה, ולא רק, הענישה הזאת הרסנית כלפי קורבנות פגיעות מיניות שנלחמים על הישרדותם יום יום.
ראו ערך החוקר המשטרתי שניצל נשים שעסקו בזנות בזמן שהיו אמורות להיות תחת חסותו במקלט לנשים במצוקה, וקיבל 10 חודשי מאסר בלבד. ראו ערך יניב נחמן, אנס מורשע שהשתחרר אחרי שנה אחת בלבד מהכלא. ראו ערך קצב, והשחרור המוקדם, קסטיאל שכתב האישום שלו הופחת וכך גם עונשו, ועוד אינספור מקרי אונס שהסתיימו בהכרעת דין של עבודות שירות, מאסר מועט בכלא, וישנם גם כאלו שהשתחררו למאסר בית בלבד.
אני כן יכולה להגיד שהוקל לי שישנה התעוררות כלשהי, מה שנקרא – יש שופטים בירושלים.
מלכה לייפר אכן הוכרזה ככשירה להעמדה לדין, מה שיכול להוביל להסגרתה. למי שלא זוכר, לייפר מואשמת בביצוע עבירות מין בשלוש מתלמידותיה בבית הספר החרדי במלבורן. האישום כולל עשרות סעיפים של עבירות מין כולל מעשה מגונה בקטין, ואונס.
לייפר שהושעתה מבית הספר במלבורן ברחה לישראל ו"התחבאה" בזרועותיו של המגזר החרדי. בתהליך בו הוצא נגדה צו מאסר באוסטרליה והחל הליך ההסגרה שלה, לייפר אכן נעצרה ושוחררה למעצר בית, בביתו של הרב יצחק דוד גרוסמן.
באוקטובר האחרון עודכן ב-Ynet כי לייפר, לה סייע ליצמן משוחררת למעצר בית אצל אחותה. לייפר הוכרזה ב-2016 כאינה כשירה לעמוד לדין מבחינה פסיכיאטרית, אך חקירה פרטית חשפה כי מדובר בהתחזות, ועוד, ישנם חשדות כי ליצמן התערב שלא כחוק וניסה לשחד פסיכיאטרים בקידומים שונים על מנת שיתנו חוות דעת לפי בקשתו על לייפר. על ה”מחווה” הזאת של ליצמן מוגש נגדו כתב אישום.
אז מאושרת? כן. כי יש סיכוי מאד גבוה שעבריינית מין מאד מסוכנת תוסגר ותכנס למאסר להרבה מאד שנים, כי כאמור, הסגרתה של לייפר תהיה לאוסטרליה.
ואיך לא נזכיר את מקרה משה איבגי שהורשע במעשה מגונה. איבגי אכן הורשע במעשה מגונה באישה שעבדה איתו, אך שני אישומים אחרים קשים נמחקו מחמת הספק. גם כאן, הקלו על עונשו.
וגם כאן אני יכולה להעיד על כך שאני שמחה שיש התעוררות בנושא, אבל כן מצער אותי לראות הצהרות של עורכי דין, כמו עורך דינו של איבגי שמציין שהמעשים המגונים בהם הורשע איבגי הם ככל הנראה: "חוש הומור רע" ותוהה "איך יכול גבר לבקש מאישה מין אם לא בחישה באוזנה?" כאילו שלגיטימי שגבר יבקש מין מאישה במקום העבודה.
הצהרות מהסוג הזה, עושות אותי פחות מאושרת, כשאדם שקם בבוקר ומטרתו היא לעסוק בחוק מספר שעבריינות מין היא "אולי חוש הומור רע". אני הייתי מחכה עם השמפניה עד שנדע מהי הכרעת הדין.
הרשעות ככל שיהיו מקדמות ומראות התעוררות לא משמחות עד שלא נדע האם אל החברה שלנו שסך הכל מתחננת להיות נורמטיבית ייפלט עוד עבריין מין שנצטרך לספוג את נוכחותו, או שאולי הפעם, יהיה שינוי מהותי כלשהו.
כי סך הכל, כשבמערכת המשפט אנחנו שומעים על מקרה אחד בו עבריין מין, עובד החוק, מקבל 10 חודשי מאסר בפועל על מקרה קשה של ניצול מיני, הצדקת סחר בנשים וביזוי, וברזומה של אותה מערכת משפט יש אינספור הכרעות שהן בדיחה (ואת חלקן ציינתי למעלה), אני תוהה אם אין כאן מקרה קלאסי של מערכת משפט שחווה 'קריזות' ומצבי הרוח שלה נעים לכאן ולכאן.
בסך הכל, אנחנו רק רוצים שקט, צדק, וביטחון.
לדעת שיש שופטים שמבינים שאונס ופגיעה מינית הן פגיעות קשות, שנשארות איתנו הנפגעים לכל החיים.
לדעת שיש חוקרים שמבינים שאסור לנצל מינית, בטח לא אם אתם ממונים על סיוע לנשים שנמצאות במצוקה.
לדעת שיש עורכי דין שלא חושבים שמעשים מגונים הם "אולי חוש הומור רע".
לדעת שיש שופטים שלא מבקשים שהנאנסת תדגים את האונס בבית המשפט, שלא ישאלו עדת אונס אם היא זונה, שלא ירסקו את נפשם של הנפגעים על דוכן העדים, ובסך הכל, מה באמת ביקשנו?
שתבינו שתרבות האונס, היא לא באמת תרבות, ומישהו צריך לתת את הדין.
לקריאה חופשית:
המומחים קבעו: מלכה לייפר כשירה לעמוד לדין
משה איבגי הורשע במעשה מגונה וזוכה משני אישומים
אתה עבריין מין וחרדי? כל השאר בונוס
