כימיה, אהבה ומה שביניהן

על הספר הקסום "כימיה" מאת ווייקי וואנג, הוצאת תמיר סנדיק.

בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון, ואסיה, המורה האימתנית לכימיה, הטילה עלי חתיתה למרות כל השנים שעברו. במציאות, לא הצלחתי להבין כלום, וזו גם הסיבה שלא למדתי ביולוגיה חמש יחידות, כי התנאי לביולוגיה היה כימיה. במקום זה למדתי שילוב משונה שכזה של חקלאות (עם המורה האהוב אברמוביץ ז"ל), מתמטיקה (עם עזרא שמואלי יבדל"א) ופיסיקה (שאני כבר לא זוכרת מי לימד אותי אבל הייתי לא רעה בזה). וכל הזמן הזה, הבנים בכיתה צחקו עלי וכינו אותי בפני, ללא בושה, המורה לספרות. למה אתם קוראים לי ככה, הייתי מתרעמת, מה לי ולזה? לא יעזור לך, הם היו עונים לי במקהלה, את פשוט נועדת להיות מורה לספרות.

יכול להיות שהם הבינו משהו שנבצר ממני להבין?

וייקי וואנג, בספר הביכורים שלה, מספרת בגוף ראשון ללא שם וללא תווי זיהוי אחרים, את סיפורה של בת למהגרים סיניים בארה"ב, שאביה פילס עבורה דרך בתחום המדעים וגם לימד אותה שלהיות מדענית זו הדרך היחידה בה מישהי כמוה עשויה להצליח באמריקה. תאמינו לו, הוא יודע מניסיון אישי, וגם היא יודעת: אמה, שבאה בעקבות חלומו של האב לארה"ב, מעולם לא הצליחה להשתלב. היא לא מבינה את השפה, התרבות זרה לה, היא מרגישה תלושה ומנוכרת ובתגובה הולמת היא רבה ללא הפסקה עם בעלה ומדי פעם עוזבת את הבית לכמה ימים, לרוב אחרי שבילתה זמן איכות עם בתה.

הבת, במסלול לדוקטורט בכימיה ובמערכת יחסים אוהבת ונינוחה עם בן זוג מהחלומות, היחיד בספר שיש לו גם שם: אריק. הוא אוהב אותה, הוא מסור לה והוא מציעה לה להתחתן איתו. היא נבהלת לגמרי ומכאן מתחיל בעצם הסיפור, סיפורה של צעירה חכמה, יפה, אינטליגנטית, שפוחדת פחד מוות שגורל חיי הנישואים שלה יהיה דומה לזה של הוריה, שלא בטוחה בכלל בדרך המקצועית שבחרה לעצמה, שבודקת את גבולות האהבה והכישורים שלה בדרכה היצירתית והמיוחדת.

בשביל אמה היא לא מספיק יפה, בשביל אביה היא לא מספיק חכמה. "אם אפשר", הוא אומר לה, "בואי הנה ואני אראה לך איך טילים אמיתיים טסים. הנה אבן שאת צריכה להקפיץ אחת עשרה פעמים, לא יותר, לא פחות; את חייבת לדייק בזווית השיגור שלך". "זרקתי את האבן ארצה", היא כותבת. "היא ניתרה אפס פעמים. והוא אמר, את בהחלט לא הבת שלי".

הסיפור מסופר באיפוק רב, למרות סערת הרגשות המתחבאת מאחורי המילים. היא בוחנת את עצמה, האם היא בת טובה דיה להוריה? האם הם אוהבים אותה? היא זקוקה לזמן ולשיחות עם אחרים כדי להבין עד כמה הוריה אוהבים אותה, בדרכם.

על פני השטח, המספרת אינה מרגישה כלום. מתחת לפני השטח, הרגשות שלה סוערים ומבעבעים כמו מבחנה במעבדה בה היא עובדת. בסערת הרגשות, היא שוברת את הכלים, יוצאת לחופשה ללא תאריך תפוגה ובסופו של דבר נזרקת מהתואר.

המשפטים בספר מורכבים כמו נוסחאות כימיות, לכאורה פשוטות ויחד עם זאת מאוד מתוחכמות, לכאורה מקדמות ועם זאת הרות סכנה. לא ברור ממה היא פוחדת יותר, האם מנטישת התלם שמישהו פתח עבורה או מהאפשרות שתפגע ביקרים לה אם תמשיך ללכת בתלם הזה.

זהו ספר עדין ויפה, קריא מאוד, כתוב בשנינות ובחדות שמתחפשות לעיתים לערפול, ומחפות על עצב גדול. קל ליפול למלכודת של "מה היא רוצה זאתי, מה רע לה בחיים"? ויחד עם זאת, ההתפתחות של היכולת של הדוברת לבטא רגשות ולומר לעצמה מה היא רוצה באמת, היא התהליך הכימי החשוב ביותר שמתרחש בספר.כימיה להדפסה

אהבתן? עוד תוכן מרתק לכן ממתין אצלי באתר. מחכה לכן!