"כאן גרים" – הצגת ילדים, תיאטרון קליפה

כאן גרים היא הצגה על היחסים ביני לבין האחר.
ההצגה מציפה התמודדויות אישיות וחברתיות המוכרות לכולנו.
הצורך להגדיר מי אני, מה המקום שלי ובמה אני שונה מהאחר, יחד עם הצורך להיות חלק מקבוצה, לשתף ולחלוק.

הצגת ילדים חכמה ומצחיקה

נירה פרי 9 בינואר 2023

שבת בבוקר טומי בן רגע לשש ואני בדרך לתיאטרון קליפה שבכרם התימנים, תל אביב.

בתיאטרון ילדים בליווי הורים, סבים וסבתות.

הילדים ישובים על המחצלות וכריות, חלק מהמלווים יושבים על הכיסאות. הילדים דרוכים

ואז מתחיל המופע

על המופע

"כאן – גרים

אצלנו, בכוכב הזה ולא אחר, ישנם יצורים שנקראים כאן-גרים.

ולא רק הם, גם השכנים שלהם, שם-גרים.

וכשכאן-גר פוגש שמ-גר אז נוצר דבר מוזר,

הרי כל כאן-גר יכול לומר : אבל אני הייתי קודם! זה שלי! רק לי מותר!

והשמ-גר: אותו דבר…

ואיך יסתדרו בסופו של דבר?"

ההצגה עוסקת בקשר בין האני לאחר, בין ה"ביחד" ל"לחוד", ומעוררת דמיון וחשיבה מופשטת.

באמצעות חומרים רכים שמשנים צורה אנו לומדים על המרחב הגמיש שבו אנו חיים ואותו אנו חולקים אחד עם השני.

על הבמה בסופו של המופע שלושה שחקנים שהופכים לחברים.

ביחד עמם חווים הצופים את הבדידות של היחיד, את ניסיון ההתחברות של שתיים מהדמויות ואת מה שמתחולל כשמופיעה דמות שלישית.

מה חווה הדמות כשהיא לבד מול זוג שכבר מגובש, איך היא מנסה להתחבר, איך הדמויות שכבר יצרו קשר חברי חווים אותה, ומה קורה מאותו הרגע שכול השלושה הופכים לחבורה.

חבורה פתוחה שמזמינה את הצופים להיכנס לביתה.

השינוי שמתחולל בדמויות בא לביטוי במשחק האורות שעל הבמה וגם בצבעי בגדי השחקנים שמשתנים מבגדים בלויים ללבוש צבעוני ועליז.

כאן-גרים היא הצגה חכמה ומצחיקה עם מעט מילים, המשלבת חומרים וחפצים יחד עם אלמנטים מעולם המחול והאקרובטיקה.

כול אלה ביחד הופכים את הבמה למגרש משחקים ייחודי ומרתק עבור ילדים ומבוגרים כאחד.

לסיכום

תיאטרון קליפה חוגג השנה חצי יובל .

ההצגה "כאן-גרים" היא הצגת ילדים מקורית לגילאי 3 ומעלה, מאת שי פרסיל.

פרסיל היא יוצרת רב תחומית בתיאטרון בובות, תנועה ופרפורמנס, המחברת בעבודותיה בין גוף וחומר.

"העבודה עוסקת בפירוק והרכבה״, אומרת יוצרת ההצגה, שי פרסיל ומוסיפה: ״דרך מבנים פיזיים ניתן לומר משהו גם על מבנים חברתיים, על הארעיות שהיא חלק בלתי נפרד מהקיום. הצורך להגדיר מי אני, מה המקום שלי ובמה אני שונה מהאחר ,יחד עם הצורך להיות חלק מקבוצה, לשתף ולחלוק". שי מספרת שאת ההשראה שאבה מתוך הרגל שהיה לה בילדותה- להיכנס לתוך קופסה- "מבנה שמגדיר את ה"בפנים" וה"בחוץ", ויכול להפריד אותי לרגע מן העולם ולשמש מקום מוגן ומנחם. מקום שנותן לי גבולות ברורים ובתוכם גם החופש ".