בסרט חשבון השטן נתקלתי ממש במקרה בשנת 2005 תוך כדי צפיה באחד מערוצי הסרטים בערב יום השואה.
הוא צולם כסרט טלוויזיה בשנת 1999 בכיכובן של קירסטן דאנסט ובריטני מרפי אבל משום מה לא עשה הרבה רעש בארץ.
הספר שבעקבותיו צולם הסרט, נכתב ע"י הסופרת ג'יין יולן כבר בשנת 1988 וזכה בשנה שלאחר מכן בפרס הלאומי לספרים יהודיים בקטגוריית ספרי ילדים ונוער אך להפתעתי לא מצאתי אותו בעברית.
מוזר שרק 2 מספרי הילדים האחרים שכתבה יולן כן תורגמו לעברית.
עטיפת הספר כרזת הסרט
העלילה
חנה שטרן (קירסטן דאנסט) היא נערה בת 16 יהודייה אמריקאית טיפוסית. דודתה אווה (לואיז פלטשר) מזכירה לה שוב ושוב כמה היא דומה לחברה שהיתה לה פעם.
בערב ליל הסדר נפגשת כל המשפחה. חנה מתחמקת מבני המשפחה המנסים לספר לה על תקופת השואה והגטו. כשהיא שואלת את דודתה אווה על חברתה, הדודה בטוחה שלא תצליח להבין איך זה היה לחיות בתקופתן.
חנה נשלחת לפתוח את הדלת לאליהו הנביא היא מוצאת את עצמה בשנת 1941 בעיירה פולנית ופוגשת את דודתה אווה שנקראה אז רבקה כנערה צעירה (בגילומה של בריטני מרפי).
בעיירה נערכים לקראת חתונה כאשר באמצע החופה מגיעים החיילים הנאצים ולוקחים אותם למחנה ריכוז.
חנה, המבינה מה הולך לקרות, מנסה לחזק את הסובבים אותה ע"י סיפורים מחייה באמריקה. מלמדת אותם מה זה צ'יפס, שרה להם שירים, קטעים מתוך הקוסם מארץ עוץ וכולם בטוחים שהיא נערה עם דמיון מאד מאד מפותח.
כשרבקה חלתה, חנה החליטה להתחלף איתה כדי להציל אותה ממוות. בזמן שהיא נשלחת אל תאי הגזים, בטוחה שעוד רגע תמות בעצמה, מתעוררת חנה חזרה בביתה.
המומה מהחוויה היא פונה אל הדודה אווה, שלא מבינה מהיכן היא יודעת שפעם קראו לה רבקה וחולקת עימה את הזכרונות הטריים.
הסרט המקורי נפתח בהקדמה ע"י דסטין הופמן (המפיק בפועל) המספר על החשיבות שלנו כהורים לספר ילדינו על העבר.
משחק מקסים של דאנסט ומרפי לעלילה מרגשת ביותר הגורמת לנו לחשוב מה היינו עושים ואיך היינו מגיבים לו זה היה קורה לנו במקומה.
תוהה שוב ושוב מדוע אינו נכלל בתכנית הלימודים בארץ כפי שהוא בחו"ל.
השנה לא מצאתי אותו בלוחות השידורים אך ממליצה מכל הלב לחפש ברשת ולצפות.