אחרי שסיכמנו שלבן זה לא חגיגי (תעלומת החולצות הלבנות), בואו נדבר רגע על מנהגי חג השבועות.
רגע של היסטוריה
אז מה בעצם אנחנו יודעים על חג השבועות וממה הכל התחיל?
שבועות הוא החג השני מבין שלושת הרגלים ולו מס' שמות:
חג השבועות – על שום שבעת השבועות הנספרים מתחילת העומר ועד יום החג.
חג הבכורים – ביום החג נהגו בני ישראל להביא לבית המקדש את ביכורי פירותיהם.
חג הקציר – בתקופה זו נוהגים לקצור את השדות ובעבר גם הביאו מהם מנחה.
חג מתן תורה – משום שבתקופה זו נתנה התורה למשה על הר סיני.
באף מקום לא צוינה הלכה או מצווה כלשהיא הקשורה באכילת מוצרי חלב.
אין שמחה אלא בבשר
לא מספיק שבאף מקום של ממש לא דובר על אכילת מוצרי חלב, אחד ממנהגי החג, הישר מן המקורות הוא קורבן שתי הלחם.
ע"פ ספר ויקרא בערב החג אפו את שתי הלחם, קורבן מן הצומח וביחד איתו הקריבו: פר, שני איילים ושבעה כבשים.
ויקרא פרק כ"ג: יח "וְהִקְרַבְתֶּם עַל-הַלֶּחֶם, שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה, וּפַר בֶּן-בָּקָר אֶחָד, וְאֵילִם שְׁנָיִם: יִהְיוּ עֹלָה, לַיהוָה, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַיהוָה.
יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת; וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, לְזֶבַח שְׁלָמִים.
כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה, עַל-שְׁנֵי, כְּבָשִׂים; קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה, לַכֹּהֵן".
המפרשים מסבירים שלחם אחד נועד לארוחה חלבית והשני לארוחה בשרית.
מי אמר על האש ולא קבל?
חלב על שום מה?
מאין הגיע בעצם המנהג לאכול מוצרי חלב כאשר אינו מוזכר כלל בתנ"ך או במקרא?
המנהג החל בעצם רק בתקופת ימי הביניים בעיקר אצל יהדות אשכנז ונזכר לראשונה בכתבי הרב אביגדור צרפתי שחי בסוף המאה ה-13
ובהמשך הוא אומץ גם ע"י חלק מיהדות ספרד.
אבל את התאוצה וההגדרה כ'חג מוצרי החלב' הוא קבל מלא אחרת מאשר מועצת החלב שעלתה על הגל וניצלה אותו לקידום מכירות מסיבי.
ליינים שלמים של מוצרי חלב המיועדים לחג, חוברות מתכונים המחולקות חינם במרכולים – עושים את מלאכתם נאמנה.
ומנהג כידוע לכל- איננו הלכה!
כדי לחזק את המנהג התאימו לו סיבות שבת'כלס – נסיבתיות בלבד.
מכירים את המשפט שאומר שלכל דבר שקורה ויקרה בעולם אפשר למצוא סימוכין בתורה?
בלי שום בעיה.
מה למשל?
* ערך המילה חלב בגימטריה הוא 40. וכמה ימים שהה משה על הר סיני ? נכון- 40. וגם 40 הדורות שעברו מאז שהעלה משה את התורה בכתב עד שניתן לה הפירוש בע"פ.
* אגדה אחרת מספרת על משה שהונח בתיבה בדיוק ביום השישי לחודש ניסן- תאריך חג השבועות. מוישל'ה הפעוט לא הסכים לינוק את חלבן של המינקות המצריות כדי להשאר טהור עד שהביאו לו את יוכבד אימו. ולהנצחת תופעה זו אוכלים מוצרי חלב.
* החלב הוא מזון קיומי לאדם בדיוק כפי שהתורה היא המזון לנפשו.
* בעבר נהגו להתחיל ללמד את הילדים את אותיות הא'-ב' בבוקר חג השבועות היו נוהגים להכין להם מאכלי חלב ודבש לפי המשפט "דבש וחלב תחת לשונך".
* על פי המשנה כשקיבלו בני ישראל את התורה שכללה את הלכות השחיטה, האכילה והגעלת הכלים לא הספיקו למלא אותם כיוון שהמעמד חל ביום שבת ולכן אכלו מוצרי חלב. ואיך חלבו את החלב? הרי שגם מלאכה אסורה – שאלה טובה.
נו, השתכנעתם?
אפילו ההלכה הסתבכה
במהלך השנים נותרה בעיה הלכתית של ממש כיצד לשלב את מנהג אכילת מוצרי החלב לחובת "אין שמחה אלא בבשר".
וכיאה להלכה נמצאו פתרונות יצירתיים : יש הנוהגים לאכול בערב החג מאכלי חלב ובצהרים שלמחרת מאכלי בשר.
ויש שאוכלים ארוחה חלבית, מטהרים היטב את השולחן, הכלים וגם את חלל הפה, אוכלים לחם ממתינים כשעה ואוכלים ארוחה נוספת בשרית.
אז מה עושים ? מה שרוצים
תאכלו מוצרי חלב או שתעשו על האש
מסתבר שהכל קביל בחגיגות השבועות.
אז אם חלב זה לא כוס התה שלכם…אל תרגישו לא נעים אם כבש יעשה את העבודה.
וטיפ למשרד החינוך – אם אתם רוצים להסביר את שלושת ימי חופשת חג השבועות אתם יכולים להשתמש בתרוץ של משה שרצה רק את חלב אימו ולהסביר שאתם פועלים לחיזוק הקשר של הילדים עם אימם.